טקסט מקורי, אין לשכתב/להעתיק, זכויות שייכות למקס דופלי – צלם אדריכלות
בצילום עיצוב פנים קיימים הרבה סגנונות שיכולים להתבטא בבחירת קומפוזיציה וזוויות צילום, גובה ממנו מצולם החלל ובחירת תאורה. כמו כן, לצלמי עיצוב פנים ותיקים יש סגנון ששייפו וליטשו במהלך הרבה שנים ולפיו הם מוכרים. כמו שאפשר לזהות מייד את האדריכלות של זאהה חדיד(Zaha Hadid), פרנק גרי(Frank Gehry) או סנטיאגו קלטרווה(Santiago Calatrava) ורצנו פיאנו(Renzo Piano), כך גם סגנונות של צלם אפשר לזהות מקילומטר, כי זהו הסגנון שלפיו הם ידועים. לכן, טכניקות צילום וטכניקות עריכה של עיצוב פנים זה נושא שצריך לדבר עליו. הוא חשוב לא רק לצלם אדריכלות, הוא גם חשוב למעצב פנים שמחליט ובוחר צלם כדי לתעד את הפרויקטים והאם הויז’יון(ראיה – vision) של מעצב פנים דומה לויז’יון של צלם, כלומר הראיה של איך צלם בוחר לצלם את הפרויקט. במידה וצלם יודע להתאים את עצמו לסגנון של מעצב פנים, זאת מומחיות מאוד גבוהה, כיוון שרוב הצלמים ש”מוצאים” את סגנונם, נשארים באותו הסגנון בלי לזוז ממנו.
רוב צלמי עיצוב פנים מצלמים באור טבעי. זאת שיטה הכי קלה מבחינת הגעה עם ציוד צילום לעומת צלם שמביא מזוודות של ציוד תאורה. עם זאת, השיטה של צילום באור טבעי תדרוש יותר עריכה אח”כ, לכן זהו tradeoff והעדפה אישית של צלם עיצוב פנים.
החסרונות של צילום באור הטבעי בא בעיקר בעריכה אבל גם בצילום. למשל, צילום חלל מרכזי עם מבט החוצה דרך החלונות ידרוש מצלם לבצע מספר חשיפות, כיוון שאי אפשר להסתדר רק עם תמונה אחת. או שהחוץ יהיה שרוף או שהפנים יהיה כהה, וזאת בגלל שיש קונטרסט גובהה בין הבהירות בחוץ לבהירות שיש בתוך החלל.
צילום בחשיפה ערוכה כדי לראות את הפנים
צילום בחשיפה קצרה כדי לראות את החוץ
כלומר אתם מבינים שאי אפשר לעשות טריק ולקבל חשיפה מאוזנת בתמונה אחת. היום טלפון הנייד מיישם אלגוריתם שמאפשר לכם לקבל תמונה כאילו צלם אדריכלות ערך (כי הטלפון החכם מבין את הבעיה ומבצע מספר חשיפות ומחבר ביחד, בלי שאתם יודעים על כך), לכן תמונה עם טלפון נייד מהמקום תצא יותר טוב (עד שזה יגיע לשלב העריכה כמובן) אבל זה מדהים עד כמה הטכנולוגיה של הצילום עם טלפון נייד התקדמה. כמובן שהנייד לא מחליף את הצלם בקטע של עריכה או בחירת קומפוזיציה, שימוש בעדשות שונות וכו’
בנוסף, צילום באור הטבעי ידרוש מצלם לאזן את הבהירות כיוון שבהרבה מהפעמים היא לא תהיה אחידה. למשל, סלון שמצולם בצורה חזיתית עם חלון מהצד, האור שנכנס בצד אחד (הקיר הקרוב לחלון) יהיה הרבה יותר חזק מאשר הצד האחר(הרחוק יותר מחלון) של החלל ויהיה צורך באיזון בהירות.
בהירות מצד ימין יותר גבוהה בגלל האור שבא מהחלון מגינה
כמו כן, יהיה צורך לתקן את הגוון בצילום עם האור הטבעי כיוון שהגוון יצא לא נכון, בגלל צבעי רהיטים ופריטים אחרים/קירות שיש בבית וגם בגלל התאורה המלאכותית, והגוון של הרצפה, כולם ביחד תורמים לגוון האחר.
גוון שיצא עם האור הטבעי, לפני התיקון
דוגמה נוספת של גוון לא תקין
צילום עם באלאנס תאורת יום (לפני עריכה)
תמונה של חלל מרכזי ומטבח אחרי איזון צבעים
אם הצבע נראה לכם קר מדיי, תמיד אפשר לחמם טיפה בעריכה אך אני נוטה לשמר את הצבעים המקוריים שהיו ולא לתת לתאורה מלאכותית ותאורת יום לשבש את הגוון הנכון.
הבעיה עם הגוונים קשורה לאיזה באלאנס (איזון לבן) יבחר הצלם לצלם. אם מצלמים עם מצלמה שמכוונת לתאורת יום, יצא גוון צהבהב. לא משנה איזה ערך יבחר, עדיין יהיה גוון ירוק, גוון צהוב או גוון אחר, שהוא לא נכון ודיי קשה לפתור את זה בצילום עצמו בשיטת האור הטבעי(לעומת שיטת פלאשים)
לכן, צילום בשיטת האור הטבעי ידרוש מצלם מקצועיות רבה, כדי לקלוע כמה שיותר לגוון הנכון ביום צילום. למשל עבודת נגרות, שהצבע שלה לא יהיה אדמדם (יתכן בגלל התאורה המלאכותית), מה שקורה הרבה פעמים בצילום בשיטת האור הטבעי. זה ידרוש להתעסק עם התמונות בעריכה.
צילום באור הטבעי יגרום לצלם לבחור בקפידה את הזוויות הצילום, כדי לצלם בכיוון של האור ולא נגד כיוון האור. עם זאת, לפעמים אין ברירה וכן יהיה צורך לצלם גם לכוון האור הנכנס דרך החלונות/יציאה למרפסת או לגינה, כמו שראיתם בתמונה הראשונה וזאת כדי להראות את כל החלל ואת החלונות. צילום באור הטבעי הוא טריקי וידרוש בעיקר התעסקות בעריכה. בזמן הצילום אין לצלם יותר מדיי מה לעשות עם זה חוץ מלצלם איזון לבן נמוך(צבע קצת יותר קר) ואולי לנתק את התאורה, כיוון שהי גורמת לגוון הצהוב.
למשל במקום לצלם באלאנס של תאורה טבעית(בתוך המצלמה), הצילום הצהוב שראיתם קודם, אפשר לצלם בצבע קצת יותר קר כמו בתמונה הזאת. זה כבר מקרב את גוונים לצבעים המקוריים יותר.
צילום בבאלאנס יותר קר (לפני עריכה)
אפשר לצלם את אותו החלל עם ובלי אורות דלוקים. חשוב להבין שהאורות הדלוקים מביאים איתם הרבה צבע חם שלדעתי לא תורם.
והתמונה הבאה היא אחרי נטרול הגוון הצהוב שמייצרת תאורה מלאכותית.
אני חושב שכדאי להימנע מצילום עם תאורה מלאכותית אלא אם מדובר על צילום בשקיעה שאז זה סיפור אחר והתאורות -פנים וחוץ מתאזנות בצורה יותר מוצלחת.
להלן דוגמה נוספת של צילום עיצוב פנים בשיטת האור הטבעי וההבדל בין לצלם כלפי פנים או כלפי חוץ
צילום פנימה, לתוך החלל כאשר מקור אור בא מהגב של צלם
צילום חלל פנימי בחשיפה אחת(פריים אחד)
במקרה הזה הצילום הוא הכי קל כי האור שוטף את כל החלל. הטריק היחיד הוא זה שהוילונות שרואים בהשתקפות במקור היו קצת בהירים על הצד השרוף והיה צורך לטפל בזה. כמו כן, הייתה השתקפות שלי עם החצובה בתוך הזכוכית וגם את זה היה צריך לרטש.
המקרה ההפוך של אותו החלל זה צילום החוצה, כלפי מקור אור. במקרה הזה, כפי שראיתם בתמונות הפתיחה, היה צורך לחבר חשיפות כדי לייצר תמונה של חלל עם תאורה מאוזנת, לא שרוף מדיי ולא כהה מדיי. להלן התוצאה.
שיטת חיבור חשיפות בצילום האור הטבעי
אותה תמונה כביכול מבחינת קושי צילום אך דורשת הרבה יותר התעסקות בעריכה כיוון שהחוץ הרבה יותר בהיר מהפנים. גם בצילום עצמו זה לוקח קצת יותר זמן כי מצלמים כמה פריימים של אותו החלל בדיוק כדי לחבר.
בצילום תאורת פלאשים יש אתגרים אחרים מאשר בצילום תאורה טבעית כיוון שבדירות ובתים פרטיים יש הרבה אלמנטים שמחזירים השתקפות והשימוש בתאורת פלשים יכול להחזיר השתקפויות לא רצויות. כל אלמנט שמחזיר אור כמו מתכת(למשל מקרר), חלונות זכוכית, אפילו עבודת נגרות שיש עליה לקה, הכל מחזיר השתקפות. לכן הצילום עם פלאשים קשה ודורש יותר מזמן מצלם עיצוב פנים למצוא זווית שבה אין החזרי אור.
זאת דוגמה לא מוצלחת לשימוש בפלאשים, כיוון שרק חלק ימני של תקרה מואר, החזרי השתקפות מהזכוכית ומהטלוויזיה וזה מאוד טריקי למצוא זווית שלא מחזירה השתקפויות, גם אם מנסים להפליש מהצד שמאל של הפריים, נתקל באותן הבעיות. לכן בחרתי שלא לצלם אם תאורת פלאשים במקרה זה.
כיוון שאני מדבר על צילום עיצוב פנים עם תאורת פלאשים, אציג כמה דוגמאות יותר מוצלחות.
יש שתי שיטות שעליהם אדבר. האחת היא הבזק אחד של פלאש שמאיר את כל החלל והשיטה האחרת היא חיבור כמה תמונות, כשכל פעם אני מבזיק ומאיר אלמנט אחר בדירה.
קודם התמונה עם האור הטבעי
התמונה הזאת חוברה ממספר תמונות (בהיר, בינוני וכהה) כדי להראות את החוץ לא שרוף ואת הפנים מואר.
והתמונה הבאה היא כזאת שהארתי עם פלאש כל פעם מקום אחר, שולחן בנפרד, את הספות
בנפרד וכו’ ואז חיברתי כמה ביחד.
שימוש במספר תמונות של פלאשים על חלקי חלל שונים ואור טבעי
האפקט הוא אחר. התקרה יותר בצבע המקורי, יותר קונטרסטית. יש מעצבי פנים שיעדיפו את הטבעי ויהיו כאלה שיעדיפו תאורת פלאשים.
כמובן שגם עם התמונה של צילום באור טבעי(הקודמת) אפשר להגיע גם לאפקט של צבעים מנוטרלים, אך עדיין זה יהיה עם “לוק” אחר. באור הטבעי, האור נכנס בצורה אחרת, ממלא יותר, לכן גם אתם רואים אפילו טקסטורה של הרצפה. בתאורת פלאשים, יתכן שיהיה קצת שטוח, לפעמים זה יתרון ולפעמים חסרון.
עוד דוגמה של תאורת פלאשים של חדר שינה במלון. כמעט ואין השפעה של האור הטבעי ורוב ההשפעה של תאורה היא של הפלאש.
חשוב לציין שעם פלאשים אפשר לעבוד רק בחללים קטנים יחסית, אי אפשר להאיר חלל של 100 מטר במכה אחת גם אם יש הרבה פלאשים כי או שיראו אותם בפריים או שיחזירו השתקפות והשיטה מתאימה רק לחללים יחסית קטנים.
להלן דוגמה של צילום חדר שינה במלון בוטיק. גם כאן השתמשתי בפלאש והאמת שהוא בלתי נראה, הוא משתלב היטב ובאופן דיי טבעי (ללא הצללות חזקות שבד”כ מקבלים עם פלאשים). כך במכה אחת “הרגנו שני ציפורים”, גם הפנים מואר היטב ובצורה טבעית וגם החוץ לא שרוף, אפקט שאי אפשר לקבל בצילום בשיטת האור הטבעי (אלא אם משלבים כמה חשיפות, שגם אז עדיין האפקט יהיה אחר)
תמונה הבאה של חדר במלון גם צולמה בתאורת פלאשים, וזה קל לביצוע בגלל שהחללים הם קטנים ואין אלמנטים שמחזירים השתקפות.
למשל צילום מטבח שעשיתי כשהתחיל להחשיך.
הטריקיות בצילום בדמדומים היא שלמשל עבודת נגרות עם האור המלאכותי יוצאת עם גוון אדמדם וצריך לנטרל את זה. ככה זה נראה עם התאורה המלאכותית לפני הנטרון של צהוב(על קירות) ואדמדם(של עבודת נגרות)
זה בעצם ההבדל, תאורה מלאכותית גורמת להרבה בעיות וגוונים לא נכונים ולכן העדפה שלי לצלם בלי תאורה דולקת כלל.
חשוב לציין שהתאורה המלאכותית לא הייתה דלוקה לאורך כל החשיפה ומעצבת פנים כיבתה לי אותה, כלומר היא פעלה ממש מעט זמן מאורך כל החשיפה(למשל חצי שנייה מתוך 4 שניות) ועדיין תראו איזה אפקט חזק היא עושה.
להלן דוגמה עם צילום תאורת פלאשים של חדר שינה
להלן צילום נוסף של חדר שינה עם תאורת פלאשים
אותה התמונה של מאסטר בדרום מצולמת עם וילון משאל בתאורת יום
דוגמה נוספת של צילום מטבח וחלל מרכזי עם שילוב תאורת פלאשים ותאורה מלאכותית
צולם בערב, כי אתם רואים שהוילונות כהים ולא מעבירים אור.
בדוגמה הבאה רואים את אותה התמונה של מטבח שצולמה עם תאורה יום ותאורה דולקת. בצהרים ההשפעה של תאורה יום יותר מאוזנת, כלומר לפעמים(תלוי בעוצמה של גופי תאורה) אפשר לצלם בקלות ואין השפעה חזקה מדיי על הקירות(במקרה הזה המטבח ונגרות)
בעיניי בתאורת יום אפשר בכלל לכבות תאורה ולעבוד בלעדיה, הכי שגם בלי להדליק, רואים היטב את גופי התאורה. נכון להיום, כל גופי תאורה שנתקלתי בהם, לא ניתן להחליש את התאורה. אם זה היה מתאפשר, היה אפשר להחליש אותן ולצלם יחד דולקים. כיוון שאי אפשר להחליש, עדיף להיזהר לצלם אותם דולקים עם תאורה טבעית בלבד, כיוון שמייצרים גוון צהוב לא יפה. כפי שאתן רואים, כאן שולבו פלאשים ואז הם מנטרלים את האפקט הצהוב/אדמדם שמייצרת תאורה מלאכותית של גופי תאורה.
בתמונה למעלה אתם רואים בעצם משהו מניין, יש גוף תאורה צהוב על האי וגוף תאורה קר של תאורת לדים ברקע- בתקרה וגם בתוך המטבח, כלומר שילוב של כמה אורות עם באלאנס אחר, ולכן כדאי לכבות בצילומי יום.
דוגמה של פיצריה שצולמה באור טבעי ביום מעונן. התאורה רכה והאמת שלא צריך יותר מזה.
זהו צילום קל יחסית מבחינה טכנית, כיוון שמקור האור מאחורי הצלם ואין מקורות אור נוספים (כמו חלונות). זאת תמונה אחת בלבד, אין חיבור, וזה יוצא הכי טבעי שיש.
דוגמה הבא היא גם פריים אחד, צילום חדר מאסטר בבוקר המוקדם, צילום פריים אחד, ללא תאורה מלאכותית דולקת ובלי פלאשים.
צילום בבוקר המוקדם של חדר מעוצב
דוגמה נוספת של אותה הדירה, כשאני נמצא עם הגב לחלונות ותאורה שבאה מחלונות שוטפת את הדירה.
צולם במהלך היום בצהריים עם אור טבעי בלבד
צילום באור הטבעי בפריים אחד הוא קל כאשר אין לנו קונטרסטים חזקים או חלונות מבחוץ, כשהצלם עם הגב למקור האור. זה נהיה יותר קשה כאשר מצלמים נגד כיוון האור שבו מופיעים חלונות, כפי שראיתם בתמונה השנייה בכתבה.
להלן דוגמה של צילום חלל גדול באור טבעי, אלא תמונות שאפשר לצלם בחשיפה אחת ולא לדאוג לחלונות שרופים, כיוון שאין משהו מעניין בתוכם או שהתאורה המלאכותית עושה את העבודה היטב.
החלון הגדול של תקרה הוא סוג של סקיילייט וממילא לבן, לכן נראה דיי טבעי בצילום בחשיפה אחת.
לסיכום, בהרבה מקרים, אם זווית צילום מתאימה אפשר להגיע לצילום טוב גם בפריים אחד.
בשיטת חיבור חשיפות העריכה מתחילה להיות יותר קשה, כיוון שדורשת באופן ידני לטפל בכל פריים, ולקחת חלקים בהירים וכהים מתמונות שונות שצולמו כסדרה.
להלן שתי תמונות, אחת עם תוכנת עריכה אוטומטית ושנייה בשיטת חיבור חשיפות בצורה ידנית
צבעים ניטרליים מול צבעים חמים, מה הטעם של המעצב?
בתמונה הראשונה החוץ נראה יותר טבעי, כל מה שרואים מעבר לחלונות. כמו כן, תראו באזור של השולחן, הקצה היותר רחוק לכיוון החוץ. בשיטה של חיבור חשיפות הוא יוצא קצת אפור וחסר קונטרסט. עם זאת תוכנה אוטומטית הצליחה להחזיר את הצבע המקורי של השולחן. בעריכה הידנית היה קשה לעשות את זה.
העריכות הידניות, עד כמה שהיה לי ניסיון איתן, גם לא הניבו תוצאות 100% שרציתי, כך שאכן כישורי עריכה של צלם עיצוב פנים הכרחיות. חוץ מזה, זה יכול לבוא לידי ביטוי בזמן הצילום ואולי הצלם יחליט לא לצלם בשעה מסוימת(כשבהיר מדיי לכיוון החלונות) ויחכה לאח”צ מאורחים (לפני השקיעה) או יבצע בבוקר המוקדם ובחר שעה מדויקת לצילום אותו המבט. כמובן שצלמים לא תמיד שולטים בזמן צילום כי זמני צילום תלוים גם בדיירים ובלו”ז של מעצב פנים.
להלן דוגמה של צילום חלל מרכזי עבור מעצבת פנים שמקור האור בתוך הפריים, אלה חלונות גדולים ששוטפים את כל הדירה(מקודם ראיתם את אותו החלל מצולם מהצד השני, כשאני עם הגב לחלון)
כמו שאתם מבינים, אי אפשר לעשות את התמונה הזאת בפריים אחד כמו קודם. או שנראה משהו בהיר (חלונות) או משהו ככה(פנים של חלל) והאתגר לשלב בצורה טבעית.
כל תוכנה של HDR עושה את זה קצת אחרת ולכל אחת ניואנסים משלה. זאת אחת מהתוכנות שמנסה לייצר לוק אמיתי. מניסיון אישי עם כולן, אף אחת מהן לא מייצרת לוק טבעי ב 100%, זה קרוב אבל עדיין חסר את הלוק “הטבעי” כפי שהעין רואה.
אם הייתם בחלל הזה, העין שלכם הייתה וראה הכל, אבל למצלמות של היום עדיין אין את היכולת לתפוס את כל הבהירויות כמו העין האנושית, אפילו שהטכנולוגיה הזאת כן מתקדמת קדימה.
בשתי התמונות הבאות רואים הבדל ברור בין צילום עם פריים אחד ושיטת חיבור אוטומטית.
במקרה הראשון אומנם הפנים מואר היטב אבל כל החוץ שרוף ואי אפשר להחזיר חזרה את האזורים השרופים. בשיטת HDR אפשר להחזיר חזרה את האזורים הבהירים ולראות אותם היטב ובכך לגרום לתמונה יותר מאוזנת.
כתלות בתאורה, אם הקונטרסים לא חזקים, אפשר להסתדר עם חשיפה אחת בלבד ולא להגיע למצב של HDR, כל תלוי בתנאי תאורה באותו הרגע בחלל. למשל בתמונה הבאה של קמפוס בצלאל, רואים חלל מואר טוב והחוץ קצת שרוף אך הקובץ הכיל מספיק מידע כדי להביא למצב שבוא רואים גם את החוץ ואז לא היה צורך בשיטת HDR והיתרון הוא ששיטה זאת מייצרת “לוק” של תמונה יותר טבעית מבחינה ויזואלית, עם יותר חדות. בשיטת ה HDR אנחנו קצת מאבדים מהקונטרסט המקורי וזה החיסרון שלו.
בנוסף להחזרת האזורים השרופים(שמיים עם עננים ורקע של בתים), הורדתי פחי שפה והלבנתי קצת כי צבע המקורי בקמפוס הוא סוג של בז’, זהו בטון חשוף בגוון חם (ולא אפור כמו בבתים הפרטיים). בעריכה הורדתי קצת את הגוון האדום שהופיע בתמונות אך לא מספיק.
בתמונה הבאה(שהיא בלי עריכה) רואים את הצבע המקורי של הבטון. אז אכן גם צילום וגם העריכה משנה קצת את הצבעים המקוריים, מה שדורש מצלם עיצוב פנים להחזיר את הגוון המקורי וזה יכול להיות מאתגר. אפילו בעריכה שלי של HDR עדיין הצבע הוא לא צבע אמיתי עם גוון אדמדם שהייתי צריך להוריד עוד. כמו בן, כיוון שזה רק פריים אחד, אפשר לראות שחלונות משני צידי הפריים שרופים.
ושתי תמונות הבאות זאת עריכה בעזרת שתי תוכנות שונות לחיבור חשיפות
בעיקר זה מתבטא קצת בבהירות תקרה ובאיך שכל אחת מראה את העננים בחוץ. שניהן לא אידיאליות מבחינת הלוק הטבעי שהן מייצרות. בתמונה הראשונה העננים יותר טבעיים.
דוגמה נוספת של השוואה בצילום חלל מרכזי בבית פרטי. התמונה הראשונה בוצע בשיטת ה HDR האוטומטית.
התמונה השנייה צולמה עם פלאשים. שימו לב, בצד שמאלי של חלון רואים השתקפות של מדרגות פנים(בגלל הפלאשים). מה שכן, המעצבת דווקא רצתה שלא יראו את הגריל בחוץ, ככה שהפלאש שירת את המטרה.
אפשר להבחין גם יתרון לפלאש, כיוון שצבע הנגרות של השולחן יותר חי מאשר בתמונה עם האור הטבעי(בשיטת ה HDR) וצבע נגרות ארונות במטבח שונה. גם המגירות שליין מצד ימין בקיר מקבלות יותר צבע בשימוש פלאשים. לכן בעיניי שילוב של פלאשים עם האור הטבעי יניב לתוצאות הכי טובות. בלי פלאש ובשימוש באור הטבעי בלבד, יהיה חסר צבע אמיתי.
לא בכל חלל אפשר לשלב פלאש, בגלל החומרים שמחזירים אור, כמו חלונות. וכשיש את ההשתקפות צריך לבדוק אם אפשר להעלים אותה בזמן צילום או בלית ברירה רק להוריד בעריכה.
יש טכניקה של צלם אמריקאי שאני אוהב מאוד, שמו Barry Grossman, הוא לרוב לא מצלם בכלל לכיוון החלונות, אלא רק בדמדומים, והוא משלב פלאשים באופן קבוע בצורה חכמה בדומה לאחת התמונות שהראיתי בתחילת הכתבה(כשהשימוש היה פלאשים בכמה מקומות בחלל). אך גם בשיטה הזאת צריך לדעת לעבוד נכון, הרי זה להפליש באותו הכיוון כדי שהצל יהיה אותו כיוון. יש צלמים שמפלישים בכיוונים שונים ואז כשאתם מסתכלים על צלם, רואים כל פעם צל לכיוון אחר. זה אומר שעבדו לא נכון כי גם אם מדמים מקור אור, צריך שיהיה לו אותו כיוון.
לעריכה של צילומי עיצוב פנים יש עליונות חשובה. זהו בעצם תהליך שבלעדיו אי אפשר למסור חומרים טובים. זהו חלק אינטגרלי של עבודת הצלם. הצילום מהווה רק חצי מהעבודה ולא משנה מה המומחיות של הצלם ועד כמה שצילם טוב במקור, אי אפשר להסתדר בלי עריכה.
מבחינת תמונה נקייה של עיצוב פנים, יש לרטש ולהוציא אלמנטים כמו ספרינקלרים, מתגים ומפסקים, שקעים, לוחיות (בחללי מסחר), סימנים שונים על פאנלים של נגרות, כבלים/ניתוקים. כל אלה מוסיפים לתמונה יותר נקייה ומחמיאה.
כמו כן יש פרויקטים שבהם לא כל הקווים מקבילים אחד לשני (כמו למשל פס של פאנלים בתקרה בחללי מסחר) לא תואם לאותה הזווית של הריצוף, זה קורה לא מעט בפרויקטים שיצא לי לצלם. בעריכה אפשר לסדר את זה כך שכל הקווים יהיו מאונכים(כמובן במגבלות מסוימות ויתאפשר במקרים בהם התיקון לא פוגע בתמונה ויחסים בין האובייקטים)
כמו כן, נושא שכבר דיברתי עליו הרבה קודם, להגיע לבאלאנס הנכון והמדויק מבחינת גוונים וצבע מקורי.
יש לייצר, בעזרת ריטוש, תמונות עיצוב פנים מאוזנות מבחינת תאורה, בין אם זה חלל ציבורי או מסחרי, דירה או בית פרטי. הבהירות של פנים וחוץ צריכה להרגיש טבעית. החוץ (דרך החלונות או אטריום) אכן צריך להיות יותר בהיר מהפנים, אך עדיין יש לדאוג לבהירות טובה בתוך החלל וזהו ה “ריקוד עם טמבורין” שצלם צריך לעשות בעריכה.
כל המטרה של עריכה היא שיפור התמונה המצולמת. כמובן שאי אפשר לשנות את הקומפוזיציה, זהו האלמנט היחיד, בנוסף לבחירת עדשה מתאימה לאותו הפריים, שאי אפשר לשנות בעריכה. לכן על הצלם לבחור קומפוזיציה בקפידה ולהראות לשביעות רצון מעצב פנים, כי זה משהו שפשוט אי אפשר לשנות בעריכה. בחירת גובה, זווית צילום ועדשה אלה הם דברים שחייבים לבחור בצורה מאוד מדויקת בזמן הצילום, אי אפשר “להעביר” את זה לעריכה. אח”כ צלם עיצוב פנים יעשה עריכה שתביא לתמונה מחמיאה, מדויקת מבחינת בהירות וצבעים שתגרום למעצב פנים להתגאות בפרויקט שלו.
נכתב ע”י מקס דופלי, צלם עיצוב פנים
