הכתבה נכתבה ע"י צלם אדריכלות ועיצוב פנים מקס דופלי ואין להעתיק/לשכתב חומרים אלה.
הכתבה היותר פשוטה שלהלן ופחות טכנית, פורסמה גם במגזין בניין ודיור, מי שרוצה לקרוא את הכתבה ההיא אפשר לקרוא כאן.
צלמי אדריכלות שמצלמים פרויקטים באדריכלות עושים את הצילומים שלהם בצבע. לרוב זה הסטנדרט שיש היום בתעשיית הצילום ולכל חברת מצלמות יש צבעים האופייניים לה. עם זאת, יש טכניקות צילום ועריכה נוספות, שמאפשרות לצלם ארכיטקטורה לצלם בשחור לבן או לעשות המרות לשחור לבן כשישנן מספר טכניקות לכך. בכתבה זאת אסביר על טכניקות צילום ייחודיות אלה, על שיטות עריכה בשחור לבן ונראה ביחד תוצאות אליהן אפשר להגיע.
צילום שגרתי בצבע מאפשר לראות צבעים שיש לחזיתות של הבניין, להבין יותר טוב את החומרים, את המרקם/טקסטורה ואת אדריכלות נוף לצד הבניין, עצים, ריצוף ואלמנטים אחרים ליד המבנה. זה בסיס טוב לפורטפוליו של כל אדריכל שסיים את הפרויקט כדי להראות באתר ורשתות או תחרות. עם זאת, מבנים שונים ובניינים שמצולמים בטכניקה לא שגרתית יכולים למשוך אנשים לצפות בתמונות אלה ולהתבונן בפרטים שקודם לא שמו אליהם לב, בגלל הצבע שלוקח תשומת לב. בנוסף, צילום בשחור לבן מאפשר לבטל את נושא הצבע ולהתמקד רק בעיקר: באור והשפעתו על המבנה ובצורות הגאומטריות של הבניין.
מגדל בינלאומי. משרד אדריכלים איי אם פיי ניר-קוץ אדריכלים : קרדיט צילום: מקס דופלי
שיטת צילום ראשונה היא צילום עם מצלמה שמצלמת בשחור לבן, להבדיל מצילום בצבע שמומר לשחור לבן בעריכה, צילום בשחור לבן במצלמה ייעודית נותנת יתרון על פני שיטת ההמרה, כיוון שנוצרה במיוחד לצילום רק במצב כזה. בדומה למצלמות שנועדו לצילום כוכבים, ישנן כאלה שמצלמות בצבע וישנן בשחור לבן, כאשר היתרון של השנייה היא שהיא מקבלת בחשיפה יותר אור מאשר מצלמה שמצלמת בצבע.
שיטת צילום נוספת שצלמי אדריכלות השתמשו בה היא צילום בעזרת פילטרים שממירים לשחור לבן. למשל צילום עם פילטר אדום בונה קונטרסטים טוב ומפריד טוב בין גוונים(לא צבע אלה בהירויות שונות). אדום יכול גם לגרום לעננים להיות יותר דרמטיים. הפילטר הצהוב נותן גם קונטרסטים חזקים או קלים(כתלות בפילטר) ונועד לפילם שחור לבן. הירוק גם נועד לקונטרסט בסיסי ומכהה את העננים ואת הצמחייה ונועד יותר לפילם. שיטה זאת עדיין דורשת המרה מצבע אחד שמתקבל לשחור לבן.
עם זאת, השיטה היותר מעניינת זה צילום עם פילטר אינפרה אדום. פילטר זה מעביר אורכי גל מסוימים ויש כמה גרסאות שלו(כל אחד מעברי אורכי גל אחרים) שאנחנו כבני אדם לא רואים(בסביבות ה 800 ננו מטר). הפילטר הזה מייצר תמונה באדום עם קונטרסטים חזקים, כאשר יש צורך בהמרה בשלב העריכה.
מגדל סונול. אדריכלים: יסקי מור סיון אדריכלים. צלם ארכיטקטורה: מקס דופלי
השיטה האחרונה שהיא עיקר הכתבה היא שיטת צילום בצבע ללא שום פילטרים והמרה מיוחדת לשחור לבן. מה שחשוב לדעת שבשיטת צילום זאת, צלם אדריכלות צריך לצלם את המבנה בצורה הפוכה ממה שהוא רגיל אליה. הכוונה היא לתאורה. צילום אדריכלות שגרתי הוא כזה שמאיר את הבניין המצולם מקדימה שלו או מהצד, מה שמאפשר לבניין להיות מואר כולו או חלק ממנו , כאשר החזית האחרת מוצלת וכך לקבל עומק של המבנה. עם זאת, בשיטה של צילום בצבע והמרה לשחור לבן (צילום צבע – שחור לבן) צלם אדריכלות מצלם הפוך, כאשר השמש לא מאירה את הבניין ונמצאת מאחוריו. הבניין לא מואר כלל אלא אם תאורה ambient אבל לא בצורה ישירה, מה שמאפשר לצלם לשלוט ב 100% בבניית קונטרסטים וגרדיאנטים(מעבר בין בהיר לכהה) בצורה מלאכותית. צילום מסוג זה אפשר לעשות בדמדומים, אחרי שקיעת השמש, כיוון שגם אז אין תאורה ישירה על הבניין.
צילום באינפרה אדום. ספרייה לאומית. אדריכלים: הרצוג דה מירון ומן שנער אדריכלים. צלם אדריכלות: מקס דופלי
בנוסף לשחור לבן, באתר אפשר לראות גם פרויקטים בצילום אדריכלות שצולמו בצבע.
טכניקת עריכה של צילומי מבנים ובניינים שונים היא המרה מצבע לשחור לבן, אפשר להמיר בשיטות שונות, בהנחה שלא הייתה תאורה על הבניין. צלם יכול אח"כ להוסיף קונטרסים, להוסיף או להוריד בהירות בצורה סלקטיבית, על בניין, על שמיים או על כל מרחב הקרקע שמופיע בתמונה. כלומר מדובר בשליטה בבהירות של כל אחד משלושת האלמנטים – קרקע(אדריכלות נוף למשל וסביבה חיצונית), הבניין עצמו וחלק עליון בפריים – שמיים ועננים.
טכניקת המרה נוספת היא כשמצלמים עם פילטר אינפרה אדום, ואז יש צורך להמיר מאדום(כל התמונה אדומה בגוונים שונים של בהירות) ועצם שימושו בפילטר מיוחד מייצר קונטרסטים חזקים.
בית שניאור- מרכז אתגרים, יואב מסר אדריכלים. קרדיט צילום: מקס דופלי צלם אדריכלות
טכניקת עריכה עיקרית לשימושו של צלם אדריכלות היא צילום בצבע והמרה לשחור לבן בעריכה. בהשראתו של צלם אדריכלות הולנדי(Joel Tjintjelaar) שדוגל בשיטה זאת, ערכתי מספר צילומים שעשיתי במהלך השנים עם עריכה כזאת. ההשראה הראשונית בכלל באה מציורים שצוירו ע"י ציירים ידועים שציירו תמונות עם עומק, כמו רמברנדט
חשוב להבין שכדאי לצלם את הבניין עם אור אחורי ולתכנן את הצילום הזה מראש ולא לערוך תמונות שצולמו עם אור חזיתי, כי זה נוגד לרעיון של השיטה, למרות שגם צילום עם אור חזיתי אפשר להמיר בשיטה זאת, כדאי מראש לצלם עם תאורה שהכי לא קונטרסטית ורכה (אור אחורי או דמדומים).
אדריכל: משה צור. צילום אדריכלות: מקס דופלי
החלק עיקרי בשיטת עריכה זאת היא שצלם אדריכלות צריך לייצר עומק בעזרת גרדיאנטים מלאכותיים בכדי להראות חזיתות שונות של מגדל, אלמנטים שונים, גאומטריה של הבניין והדגשה סלקטיבית של אלמנטים שונים בעזרת הפרדה של קונטסטים. כך אפשר להדגיש חלקים מסוימים של המבנה. בנוסף, אפשר לייצר קונטרסים כלליים בפריים, ולהפריד את המגדל מהשמיים, לעשות גרדיאנט מלאכותי על עננים, להכהות את אדריכלות נוף ובכך להדגיש את המגדל וזה בנוסף לקונטרסטים לוקאליים על הבניין עצמו.
הקונטרסטים שאפשר לייצר הם עדיין לפי הבהירויות המקוריות שהיו בתמונה בזמן הצילום, רק שבעריכה צלם אדריכלות יגביר את הקונטרסים האלה בין אם בין החזיתות השונות של מגדל(למשל מגדל תוצאת הארץ שיש לו לא מעט חזיתות) או בין בליטות אליפטיות שיש במגדל סונול, יצירת עומק במגדל מנורה או בין החזיתות השונות של מגדל הבנק הבינלאומי.
משרד מתכנן: אלי עטייה ויסקי-סיוון אדריכלים. צלם אדריכלות: מקס דופלי
עריכה של צילומי אדריכלות נחשבת כעריכה מורכבת, הרי שיש לא מעט דברים שאין לנו שליטה עליהם בצילומי אדריכלות כמו כבלים של חשמל, עמודים, מכוניות, בניינים צמודים, חוסר גישה לזווית טובה או אפשרות לעלות לגובה, מנוף או מחסום ועוד אינסוף אתגרים אחרים. כמו כן, תיקון גאומטריה של העדשה, הרי שלכל עדשה יש עיוותים מסוימים ואפילו תיקון פגמים שרואים בחוץ.
תכנון: רון ארד וישר אדריכלים. צילום אדריכלי: מקס דופלי
עם זאת, עריכה מסוג צבע-שחור לבן בצילומי אדריכלות היא עוד יותר מורכבת, הרי שיש לבחור בצורה ידנית את החזיתות השונות, עד רמת הפיקסל, עבודה שיכולה לקחת כמה שעות לפני תחילת העריכה. גם הבחירה עצמה של אזורים שונים של הבניין וחזיתות שונות יכולה להיות בחירה אמנותית ולא רק טכנית לפי החזיתות. לאחר הבחירה, יש ליישם גרדיאנטים מלאכותיים, בצורה אמנותית ולא רובוטית ולכן עריכה מסוג זה יכולה לקחת יום שלם פר תמונה אחת.
עריכה בשיטת שחור לבן יכולה לייצר דרמה אמיתית, להראות ולהבליט את המגדל בצורה שעוד לא ראינו ,להראות את העוצמה שיש מגדל, את העומק האמנותי-מלאכותי (שמתבסס על בהירות מקורית) ואת הדרמה ברקע האורבני של הבניין.
בסיום תהליך העריכה, אנחנו מקבלים תמונה שמבטלת את הצבע, מתעלמת ממנו, ומראה יותר רק בעזרת גווני שחור לבן, את הבסיס העיקרי ואת המהות של מבנה אדריכלי.
מגדלים ב בורסה ליהלומים. צילום אדריכלות חוץ: מקס דופלי
הכתבה באדיבות מקס דופלי צלם אדריכלות ועיצוב פנים
