מהו צלם ארכיטקטורה?

מהו צלם ארכיטקטורה, מה ואיך הוא מצלם, מי הם האנשים שנהנים מהתצלומים האלה ועבור מי הוא מצלם, לאיזה מטרות אפשר לשמש את תוצרי הצילום ואיך זה יכול לעזור לשמש את העסקים במטרות שיווקיות שלהם או אנשים פרטיים? צילום אדריכלות שייך לקטגוריית צילום כללית אך נמצא בתת קטגוריה של צילום טכני, כיוון שהצילומים הם טכניים. צילום טכני הוא כזה שמצולם בקפדנות יתר, כאשר הפריים שמחליטים לצלם נבחר בהקפדה. לרוב צילומים כאלה הם איטיים לעומת צלם ספורט. דוגמאות לצילום אדריכלי הן צילום בתים פרטיים/וילות, בניין משרדים, צילום מלון, בית כנסת או כל מבנה אחר. המבנה הקיים והמצולם הוא זה שנותן לנו את הזכות לכנות את זה אדריכלות. צילום אדריכלי הוא לא צילום עיצוב פנים, שלרוב נמצא בחללים הפנימיים של המבנה.

מהי שיטת הצילום של צלם ארכיטקטורה?

צילום אדריכלי, כמעט ב 100% מצולם בצילום איטי על חצובה מכמה סיבות. זה מאט את קצב הצילום, מה שמהווה יתרון לתוצרי צילום סופיים, כיוון הוא בוחר פריים באופן מוקפד וגם כי תורם לתמונה יותר חדה ברוב המקרים. היתרון הנוסף הוא היכולת לכוון כיוונים אופקיים ואנכיים כדי שהקווים הישרים של הבניין לא יהיו מתכנסים- בעיה מוכרת לבעלי חוסר ניסיון בצילום אדריכלי. לא מעט חברות חוטאות בכך שמוסרות את ניהול האתר וגם את הצילום על חברה כזאת, שמטרתה לקחת כסף לעצמה בלי להבין הרבה איזה צלם מקצועי ואיזה לא ולכן לחברות בניה אפילו גדולות הבניינים עקומים- טעות חמורה באסטרטגיית ניהול אתר החברה. כמו כן, הן בעצמם לא מבינות על כך כי נראות האתר שלהם לא משנה להם ממש.   צילום ארכיטקטורה מתבצע באופן אידיאלי על ראש מיוחד, ראש גיר, שיש לו גיר לכיוון רוטציה אופקית ואנכית, כך שזה מאפשר לצלם לדייק בכוונון מצלמה פלס בשני הצירים, מה שקשה לעשות עם ראש כדורי. לחצובה מסיבית יש יתרון מבחינת יציבות.  

צילום מקצועי המושפע ממזג האוויר

כיוון שצילום אדריכלי נעשה לרוב באור יום, הצלם בוחר ומתכנן צילום לפי זמן אור, שואל את האדריכל או חברה שפנתה אליו לצורך ביצוע צילומים, איפה נמצאה החזית הראשית ולאיזה כיוון פונה, וזאת כדי לתכנן הגעה למקום בדיוק בשעות שהשמש מאירה בשעות כאלה את החזית. כמובן שאם יש מזג אוויר עם עננות, זה מצב אידיאלי ואין צורך לדאוג לזה במיוחד, אך בארץ זה דווקא כן חשוב. צילום חזיתות חשובות של הבניין מצריכה תכנון. התכנון שלי כצלם ארכיטקטורה נעשה בדיוק בשיטה כזאת, בדיקת חזיתות מרכזיות של המבנה, ובדיקה בתוכנה או באפליקציה מיקום שמש בזמנים שונים במהלך היום כדי לבדוק על המפה איפה היא מאירה ומתי ובעקבות כך התכנון שלי מתבצע בצורה אופטימלית.

מה עוד יכול להשפיע על הצילום?

מכשולים ביום הצילום יתכנו בהחלט. למשל, חברת בניה או משרד אדריכלים מבקשת לעשות צילום ושולחת מיקום לצלם, בהינתן שהמבנה הושלם ומוכן לצילום, אך כשהצלם מגיע למקום הוא מגלה שיש חומרי קונסטרוקציה שונים במקום, מלא מכוניות שמסתירות חזית ראשית צמוד לבניין, מצד אחד יש גדר שמסתירה ולא מאפשרת לצלם את הבניין באופן נקי, ומפוזרים חומרים שונים במקום. לצלם לוקח המון זמן, אם בכלל אפשרי, לעשות רקונסטרוקציה של המבנה בפוטושופ. לפונים לצלם, תבדקן בשטח קודם שהמבנה מוכן לצילום, אל תשלחו אותו למצב קיים, כדי אח"כ להתאכזב מהצילומים. כמו כן, תדברו עם הצלם על הציפיות שלכם מצילום, לפני הצילום ולא כשהוא מוסר לכם את התמונות המוכנות. ישנם מקרים שבהם לא היה מצידכם תיאום ציפיות ונתתם את זה לידיים של הצלם ואח"כ מגלים שבכלל רציתם צילום קצת שונה. אם ידוע לכם שיש מכוניות בצמוד שיכולות להסתיר תחתית של בניין, האם זאת בעיה בשבילכם או שזה נראה לכם כמצב אורגני וזה יכול להתאים. תגידו גם מהן הזוויות שאתם לא רוצים צילום משם. יש מקרים בהם הצלם משקיע זמן ומאמץ ובסוף מגלה ממכם שהזווית הזאת בכלל לא חשובה לכם למטרות שיווקיות שלכם.

החשיבות של זוויות שונות בצילומי אדריכלות וארכיטקטורה

באופן אידיאלי, הצלם מסיים את הצילומים 15 דקות אחרי השקיעה, כאשר הוא מסתובב כמו מחוג סביב הבניין. למה 15 דקות ולא בשקיעה עצמה? כיוון שרק אז האור של החוץ נחלש והאור של הבניין בפנים מתחיל להתאזן לאור החיצוני, ואז זאת תמונה המג'יק שמשיגים ביום הזה. ולמה כמו מחוג? כיוון שהשמש נעה סביב הבניין באופן מעגלי והצלם רוצה לצלם את החזיתות המוארות ולא את אלה שנמצאות בצל. בתקופת הקיץ אפשר לצלם 3 חזיתות מוארות או 4 כשצד אחד וצד שני מואר, בתקופת חורף לרוב 2 חזיתות. כשמגיעה הזמן של 15 שעה אחרי השקיעה, כל כיוון צילום אפשרי, וחשוב לנצל את זה כי אז אפשר לצלם מכל כיוון וזה יראה טוב, לכן אם במהלך היום יש חזית שלא מוארת, אפשר להשלים אותה בזמן ה"אור המושלם". צילום ארכיטקטורה הוא לא רק צילום מגדל. ישנם גם תמונות זום שאפשר לעשות לחלקים שונים של המבנה, ולהדגיש אותם בתמונה נפרדת, מה שאני עושה לעיתים קרובות עם מגדלי זכוכית, כמו בניין תוצרת הארץ שיש באתר. המיקוד על מספר קומות עם זכוכיות ואור מבפנים שזוהר אחרי השקיעה, מביא תשומת לב גם לחלקים מסוימים של המגדל. זה יכול להיות גם אלמנטים חשובים אחרים. למשל בלא מעט מגדלים, כמו מגדל ויתניה בתל אביב או בית בזק חדש בחולון, זה בניין שמכוסה זכוכיות אך יש קומות מיש להן "בליטות" עם מרפסות חוץ כמו בבניין ב.ס.ר 4 בבני ברק, וצילום אלמנטים אלה כתמונה מהווה פן נוסף שאדריכל תיכנן וחשב עליו, ולכן זה מוסיף ערך נוסף לצילומים כאלה. כמו כן, ישנם בניינים שהכניסה אליהם היא יפהפה כמו מגדל תוצרת הארץ או מגדל רמז בתיק עבודות שלי, כיוון שפירזו סלסלים ועצים ובריכה קטנה בכניסה ותמונות כאלה עם תכנון עצים או "פארק" קטן כמו בקומה 6 של מגדל צ'מפיון בבני ברק(גם בתיק עבודות שלי), הוא אלמנט מאוד חשוב שהאדריכל חשב עליו, מערכת של השקיה שלמה.  

מי יכול ליהנות מהצילומים ולמי זה יכול לתרום?

בנוסף לצלם עצמו, שיכול לעשות תמונה מאוד יצירתית ולשלוח לתחרות צילום אדריכלית, גם הלקוח עצמו, שיכול להיות אדריכל, חברת בניה, סוכן נדל"ן שעוסק במכירת בניינים או כל עסק אחר, שהתמונות המקצועיות האלה יתבלטו מעל תמונות אחרות שלרוב עושים בפלאפון ולכן כך זה נראה. תמונות איכותיות שמבליטות את היופי של הבניין, ישווקו אותו יותר טוב מאשר תמונה חובבנית. זה יכול לעזור לכם לשווק פרויקטים שלכם כמשרד אדריכלות או כחברת בניה, ויכול לקדם את המכירות לשכם או את תיק עבודות שלכם. הלקוח משתמש בהם לאתר שלו, לרשתות חברתיות, לעמוד שלו בגוגל מפות, לפרסומת וכו'. כמובן שזה גם יכול הביא תועלת לאנשים פרטיים שמוכרים את הנכס שלהם, הרי שיש הבדל בין תמונה מהפלאפון שתעשו מול תמונות של צלם מקצועי שישקיע לא מעט שעות בצילום ובעריכה.
עדשה שמיודעת לאדריכלות כדי לשמור על כל הקווים ישרים וכדי לקבל יותר בפוקוס מה שנמצא באותו ה plain
הציוד פחות מעניין את הלקוח, אך הוא כן צריך לעניין אותו, כיוון שב 99% מהמקרים, צילומי חוץ של ארכיטקטורה מתבצעים עם עדשות שמיועדות לצילום אדריכלי. כמובן שאפשר להשתמש בעדשות רגילות ואח"כ לתקן בפוטושופ, אך זה לא מקצועי בצילום אדריכלות, במיוחד כאשר יש מגדל של 20+ קומות והצלם מצלם מהקרקע. כמו כן מסך מחשב שמאוד חשוב שיהיה ב 10 ביט, מה שמאפשר גם לצלם וגם לאדריכל לצפות ביותר צבעים וטווח דינמי, וזה בלי להיכנס לפרטים, כיוון שיש את הפן של הדפוס שהוא ב 8 ביט. כמו כן, מסך שעבר כיול צבעית עם מכשיר כמו X-RITE I1 Display גם חשוב לתוצאה הסופית. כמובן שבעידן הדיגיטלי, יש את העריכה שהצלם עושה. היא לא נועדה לתקן על טעויות אלא לשפר את התמונה, בין אם בדיוק קווים אנכים, או להגן על האזורים הבהירים בתמונה כמו שמש, להבליט את הבניין, לשפר את האזורים היותר חשוכים של הבניין, להבליט אלמנטים מסוימים, לגזור רקע לא טוב ועוד אינספור דברים שהתאפשרו בעידן הדיגיטלי. צילום אדריכלות קשה לתיאור בכמה מילים, אפשר להתעמק בפן ההיסטורי וכו' אך ניסיתי להשאיר את הכתבה בפן הפרקטי, כיוון שאת התאוריה אפשר לקרוא באינספור ספרים. צילום אדריכלי הוא תחום טכני מעניין, שנועד בסוף להציג את העבודה של הארכיטקט בצורה הכי מושלמת, עם כל הדברים הטכניים ותכנונים שיש ברקע. לנסות להעביר בתמונות את המסר שרצה להעביר אדריכל בצורה ויזואלית הכי טובה, זאת המטרה של צלם ארכיטקטורה.