בניין משרדים בית בזק חדש בחולון
מגדל תוצרת הארץ מול מגדלי עזריאלי
מגדל רמז בשקיעה
מעניין שמגדל רמז הוא לא רק מגדל, אלא גם בניין מגורים. בכניסה יש רחבה מאוד יפה בכניסה לבניין.
אגמונים קטנים עם דשה בכניסה למגדל
מגדל צעירים על רקע של מגדלים
מגדל חדש של סוזוקי
כמובן שאדריכלות חוץ כוללת גם מבנים ציבוריים כמו משכנים ומוזיאונים
משכן לאמנויות הבמה אשדוד
אגף חדש של מוזיאון לאומנויות תל-אביב
בניין מגורים גם נחשב למבנה אדריכליבניין מגורים רגיל
גשר מוגדר כמבנה או מבנה הנדסי כדי לעבור על מכשול פיזי למעבר לצרכים שונים, כלומר לא בדיוק אדריכלות, אך עדיין זה מבנה שמתוכנן ע"י האדריכלים.
גשר בבאר-שבע
מגדל TOHA שצולם כשעה לפני השקיעה
כמו כן, יש גם זמן זריחה שבו אפשר לצלם זווית או חזית אחרת של אותו המבנה אדריכלי, משהו מיוחד שקורה רק פעם אחת ביום בבוקר, לכן, אם זאת חזית יחידה, כדאי מאוד להיות שם בזריחה ולצלם. 8 בבוקר לא נחשב לזריחה והאור כבר לא כזה. חוץ מזה שבזריחה העננות תהיה הרבה יותר מעניינת ברקע של המבנה. אבל, מה עושים במקרה שאותה חזית לא מוארת טוב או בכלל לא מוארת באור יום, למשל בגלל שבניין סמוך מסתיר ומייצר צל על הבניין שאותו אנחנו מעוניינים לצלם? או שהוא מואר אך בתאורת צהרים לא מחמיאה. הפתרון הוא לצלם את הבניין בדיוק אחרי השקיעה. כשעברו כ 10 דקות אחרי השקיעה, ומתחיל זמן דמדומים, אנשים מדליקים אורות בבניין ואז אותה חזית שלא הייתה טובה לצילום באור יום, היא מצטלמת בצורה מושלמת בזמן אור זה.מתחם חדש של מיקרוסופט בהרצליה
עוד משהו קטן על שעות. שעות הבוקר של הזריחה וגם של שקיעה מתאפיינות באור יותר רך, איכותי יותר ולמי שיש עין מיומנת, רואה את זה, במיוחד אדריכלים ומעצבי פנים. עניין עיקרי בצילומי אדריכלות בעניי הוא להסתובב עם השמש. הרי שלשמש יש מסלול, בחורף קצר יותר ונמוך יותר ובקיץ הכי ארוך וגם עם זווית הכי גבוהה. אז השמש מהבוקר מאירה חזית אחת, אולם גם שני חזיתות, ואח"כ ממשיכה עם המסלול שלה ומתחילה להאיר עוד חזיתות של המבנה אדריכלי ובשקיעה היא ממשיכה גם במקרה הטוב להאיר את החזית השלישית. לכן, הצלם יכול לעבוד בטכניקה כזאת, כאשר הוא נמצא כל היום בשטח, מחכה לזמנים הכי טובים מצלם מסביב את הבניין בתזמון עם השמש, כלומר כמעט מאותן הזוויות, כאשר השמש נמצאת מאחורי הגב שלו ומאירה את אחת החזיתות. שהיה ממושכת בשטח, על רגליים זאת עבודה פיזית קשה, לכן הצלם צריך להיות מצויד במים, כובע וקרם הגנה. עליה לגובה יכולה להיות מסוכנת ולכן הוא לא יכול להיות במצב שהוא צמא ויכול לאבד איזון, למשל כשהוא נמצא על הגג של הבניין. בנוסף לטכניקה הזאת, כשהצלם עושה "מעגל" סביב הבניין עם השמש, הרי בחלק מהמקרים הוא יצלם לא רק מהקרקע אלא מהגובה ויצטרך לבדוק בבתים סמוכים אפשרות לעלות למעלה, מדי פעם גם לדירה של בן אדם פרטי. אבל, לא כל גג פתוח, מה שמוביל לנקודה נוספת. הצלם יסתובב במעגלים, אך גם בספירלה. למה? כי לא כל התמונות צריכות להיות מאותו מרחק מהבניין וגם לא תמיד מתאפשר לצלם מאותן המקומות במעגל הראשוני שקבע הצלם (למשל קרקע או מבנים סמוכים), צריך גם זוויות אחרות, פרספקטיבה אחרת, גיוון בתמונות חשוב. למשל מגדל תוצרת הארץ, מצד אחד למטה יש מין גינה יפה, ואם מתקרבים אז רואים את האדריכלות של הבניין, אך מצד שני אם באים למגדל עזריאלי ומצלמים מחלקו השמאלי אז מתגלה עוד זווית יפה, שהיא כבר במרחק אחר מהבניין וגם רואים עצים), ככה שכשמסתובבים בצורת ספירלה אנחנו מגדילים רדיוס סיבוב שלנו מהבניין, נותנים זוויות שונות ומגוונות וגם תוספים foreground קצת אחר כל פעם, הרי שלרוב גם הסביבה תשתנה. אם מצד אחד יש לי מסביב בניינים מסוימים, הרי שממרחק אחר ומזווית אחרת בספירלה, היה לי למשל פארק ברקע, או רקע אורבני אחר מה שתורם ל"תיק עבודות" של הבניין הזה להראות רחב, מגוון, מעניין. צילום של מבנה אדריכלי מהקרקע זה רק הבסיס, אח"כ צריך לנסות לבדוק מקומות שיתאפשר לצלם גם מהגובה, הרי שמהגובה אתם רואים פחות זבל ויזואלי, שאח"כ גם דורש זמן רק בריטוש ולפעמים מעצבן ומייגע בריטוש. צלם ארכיטקטורה רואה את כל הדברים האלה בזמן צילום ועושה החלטות בהתאם. למשל כאן החלטתי כן להראות את הקרקע בגלל הרכבת כלומר, אני מראה את הבניין וההקשר שלו לסביבה. עם זאת יש תמונות אחרות שלא מראות שום דבר מעבר ומתמקדות רק על הבניין עצמו. כאן אתם רואים את כל הבעיות בתמונה, אין אפשרות לצלם מהגובה, אז רואים את הנתיבים של מכוניות ומחסומים בכביש, רואים את הכבל האופקי שנמשך לאורך בין עמודי החשמל, וכל זווית אחרת שתבחרו, תהיה עוד יותר קשה לצילום, כי בהם הכבלים עוברים על הבניין, וזאת היא עם "הכי מעט" הפרעות מהפריימים שצילמתי. איך מצלמים בניין כזה מאתגר לצילום, הרי שאם מתקרבים לצד השני של הכביש – יש עצים שאותם אתם לא יכולים לעבור, ואם כבר עברתם אותם, אתם מול הגדר של המבנה ואז כבר אין לכם מספיק מקום להתרחק כדי לתפוס את כל הבניינים בתמונה, אפילו אם תצלמו עם זווית רחבה כמו 12 מ"מ, שגם תעוות לכם בצורה מגעילה את המבנה. במקרה הזה הפתרון לצלם מנקודות גבוהות יותר(אם זה מתאפשר) או להטיס רחפן. בזמן כתיבת שורות אלה ליד הבניין הזה נבנה גשר של רכבת על כביש 431, כלומר יש שם כל כך הרבה כבלים של חשמל והגשר מסתיר את המבנה אם מצלמים מצד שמאל.גשר רכבת בכביש 431 וכביש 4
בכל מקרה כשצלם אדריכלות מצלם מבנה, עליו לחשוב על זמן צילום. בתמונה הזאת בחרתי את שעת צילום שהייתה דיי קרובה לזמן שקיעה- מה שנקרה Gold hour, וזה טוב. היתרון הנוסף של שעות צילום זאת, וזה סופר מגניב, זה שרק בזווית תאורה מסוימת של שמש אתם מתחילים לראות את הלוגו של חברת חשמל מצד שמאל, משהו שלא ניתן לראות בבירור באף שעת יום אחרת. לכן זמן צילום באור יום מאוד חשוב. אפשר להיות כל הים באתר ולנסות לפצח זוויות צילום מוצלחות ובאיזה שעות זה קורא או יקרה. האפשרות האחרונה בצילום באור יום זה צילום בזמן דמדומים, אלה הן השעות הכי יפות בעיניי כל עוד בבניין מואר מבפנים, אחרת כמעט ואין טעם בצילום בשעת הדמדומים, כי אז הבניין יהיה עמום.צילום אדריכלות בדמדומים
היופי של הדמדומים נראה לנו טוב באופן טבעי. ההסבר הטכני לכך הוא שבזמן הדמדומים, האור הטבעי יורד בבהירות שלו ודועך. בשעות היום האור הטבעי בחוץ חזק יותר מכל תאורה שיש בבניין ולכן כמעט לא רואים אותה. אבל כשמתחילים הדמדומים, רמת בהירות של האור של פנים מתחיל להתאזן ו"להשתוות" לתאורת חוץ, ואז קורה זמן ה "מג'יק". כדאי לנצל את זמן הזה כי הוא מראה את כל היופי של הבניין. בעיניי, צילום בניינים בשעות הדמדומים היא דוגמה קלאסית של צילום מוצלח. לגבי עניין העריכה, במקרה הזה אפשר היה להסתיר ולטפל בחלק התחתון של הפריים, לנסות "להלביש" שם צמחייה או לעשות הדמיה, אבל כיוון שזה צילום, אני משמש את זה קרוב למציאות. יש צלמים שיורידו מנוף או כבל ברקע, ויש כאלה שישאירו כי זה אותנטי וטבעי. אז הכל עניין של טעם וגם מהן הדרישות של האדריכל. למשל, אם הייתי פונה לאשת הדמיות והייתה שותלת שם דשה, ואח"כ אתם מגלים שאיפה ששתלתם דשה מוקם שם בניין, אז יצא ששיקרתם- בהדמיה מותר, אבל לא בצילום. אז עברנו על צילום באור יום – בשמש ובתקופת החורף וכאן אתן דוגמה של צילום בטכניקת HDR ולמה צריך אותה.צילום אדריכלות בטכניקת HDR
טוב, אז טכניקת צילום HDR נועדה כדי להרחיב טווח דינאמי, כלומר "טווח של בהירויות" שיש בתמונה מהבהיר ביותר עד הכהים ביותר, לא לשרוף ולהראות בברור את אזורים הבהירים מאוד ומאידך להראות את האזורים הבהירים ולא להשאיר אותם כהים קרובים לשחור טהור. במקרה הזה הצילום בוצע בשעות מאוחרות, כבר אחרי הדמדומים ולכן לא הייתה בריריה אלא עדיין לנצל את השאריות של האור שנשאר וכן לנסות לתת עוד זווית צילום. עליתי על גבעה קטנה וצילמתי כמה חשיפות שונות, אחת מאוד בהירה שבה כל האורות בתוך המבנה שרוף אבל כן רואים קצת שמיים כחולים והצבע הכחול של הבניין, עוד חשיפה אמצעית וחשיפה אחרונה, ואחת קצרה כדי לקבל את כל תאורת הפנים בבהירות הנכונה- כלומר לא שרוף. אחר כך צריך לדאוג לחבר את החשיפות בתוכנות שתומכות חיבור HDR או בצורה ידנית. יש כמה תוכנות בשוק כמו HDRefex, Photomatix, Aurora ועוד. לפעמים בגלל צורת החיבור של החשיפות, התמונה נראית מאוד רוויה ולא אמיתית ולכן צריך לדאוג לזה בעריכה כדי לקרב את התמונה למציאות ולגוונים לא רק פחות רווים אלא גם יותר קרובים מבחינת אמיתיות הצבע שהיה בפועל. באור יום טוב לרוב אין צורך בצילום בטכניקה זאת כשמצלמים אדריכלות. אבל יש צלמי טבע שכן משלבים טכניקה זאת גם באור יום טוב, כדי "להוציא" את האזורים החשוכים" ולפעמים אפילו משלבים את הפריימים (frames) בצורה ידנית על ידי מסכות בתוך הפוטושופ. היום הטווח הדינמי של מצלמות כל כך טוב, שאם אתם מצלמים לא כנגד השמש(ובחלק מהמקרים גם כנגד השמש עם עננים) אתם יכולים להסתדר עם פריים אחד ולא לצלם מספר חשיפות, בתנאי שצילמתם מראש עם חשיבה, בחשיפה נכונה, כזאת שתאפשר לכם אח"כ להראות את האזורים הכהים וגם להחזיר את הקצה של השרופים אם היו.אולם ספורט באור יהודה מקרוב
אולם ספורט באור יהודה מרחוק
שימו לב, בתמונה הראשונה התפטרתי מהמכוניות שלדעתי לא מחמיאות לבניין עצמו, אך מאידך מראות את הסביבה של אולם ספורט, כלומר גם לזה יש חשיבות. מצד שני, שימו לב שבתמונה הראשונה, בכלל הקרבה לא רואים את החלק האחורי של האולם עצמו, כאשר בתמונה השניה רואים אותו (החלק החלק). במקרים כאלה בצילום מרחוק יותר אך עם חניה, כדאי להשתמש בסולם, זה יתרון גדול כדי שמכוניות לא יהיו בולטות ב foreground והבניין יהיה יותר בראייה שלנו. אפשר להשתמש במנוף או משהו שמגביע את גובה של מצלמה כדי לא לתת דגש לדברים שקרובים לקרקע ומפריעים לנראות של הבניין בו אני מעוניינים. במקרה הזה לא השתמשתי במנוף. יש מצבים בהם יש כל מיני חומרי גלם, ערמות חול וכו' שלא סודרו ואנחנו כבר בשלב שצריך לצלם את הבניין. בעיה. אני מעדיף לחכות עד שיסדרו הכל ורק אז לבוא לצלם, אבל יש אילוצים שונים (פרסום של התמונות) או שלמשל זה גם לא יסודר עם הזמן והשטח המת ליד לא יסודר בשנה או ב 5 שנים הבאות כי זה כבר לא שייך למבנה שאנחנו מצלמים אותו, לכן צריך לצלם כשאין ברירה לחכות עד לסידור הדברים. בעיה נוספת היא גדר או גדר כפולה, כשיש גדר למבנה עצמו ועוד גדר שמפרידה את המבנה מהמבנה הצמוד, בעיה. אי אפשר להרים את הגדר ולזרוק לפח. או שמסתפקים בתמונות עם גדר שרואים אותה בתחתית של התמונה או שמצלמים זווית אחרת ומוותרים על הזווית הזאת.אולם ספורט בקרית עקרון
מצד ימים של אולם ספורט יש עוד גדר שמפרידה אותו מבית ספר צמוד, ולכן בחרתי לצלם קצת משמאל כדי שלא יהיו לי 2 גדרות בתמונה.גדר כפולה
אז מזווית הזאת אני תופס את שני חלקי אולם ספורט, הכניסה עם הלובי וגם את החלק של אולם ספורט, אך יש שתי בעיות. שימו לב, בעיה אחת היא שאם אתם מסתכלים טוב טוב, תראו שיש גדר כפולה (של בית ספר צמוד ושל אולם ספורט עצמו) שמקרוב רואים את זה ממש חזק. הבעיה השניה היא השמש. אני מצאתי את האיזון הכי טוב שיכולתי וחיכיתי שם כשעה רק כדי לוודא את זה, אבל הבעיה היא שהשמש מאירה בהתחלה את החלק הימני של המבנה ואח"כ עובר להאיר את החלק השמאלי אבל הבעיה היא שהשמש נעלמת ומפסיקה להאיר את החלק הימני של אולם ספורט. כמו כן, העצים בצד ימין ובית ספר צמוד לא מאפשר לשמש להאיר את החלק התחתון של המנה. כמו כן, שימו לב לגג, החלק האפור חיפוי אלומיניות שיוצא קדימה מהבניין, אז גם הוא מייצר צל בחלק השמאלי של הבניין כי הוא "יוצא קדימה". אתם יכולים להגיד, "היית מחכה יותר זמן, השמש הייתה מאירה הכל". אז ממש לא, האולם צולם באור יום בשיא הקיץ, כאשר השמש עוברת מסלול הכי ארוך שלה בשנה, מאירה כ 14 שעות ביום (לעומת 10 שעות בקיץ). שימו לב השמש נמצאת מאחוריי מצד ימין, היא כמעט לפני השקיעה (רואים את הצל הארוך?) ולכן גם בזמן הכי טוב בעונה השמש לא תתקדם שמאלי כדי להאיר את הבניין בשלמותו, וזאת הבעיה. לכן, בחרתי את הזמן שהיה הכי טוב שהשמש נותנת, בעונה הכי טובה לצילום.תצלום מסך מתוכנת Sun Locator
האפליקציה הקודמת לא נותנת תשלובת עם מצלמה, כלומר אני יודע זוויות שונות ממבט מלמעלה, שהוא חיוני, אבל האפליקציה הזאת מאפשרת לראות את האובייקט המצולם וגם להזיז את ציר הזמן כדי לראות איפה תהיה שמש בעוד זמן מה. הפיצ'ר הזה מאוד חיוני כיוון שמאפשר לי לראות בנקודה מסוימת בה אני עומד, אם השמש תצא מהבניין שסותר אותה ואם זה יקרה בכלל. ככה אפשר לתכנן זמן צילום כשיש בניינים סמוכים למשל, וברצוני לצלם את הבניין מנקודה מסוימת, אני יכול לדעת למשל שהשמש לא תחדור דרך המחסומים הסמוכים גם עד השקיעה ולכן אין טים להתעכב בנקודה הזאת, מאוד חיוני כדי לא לנסות לנחש ולהמתין שעות לחינם. יש גם מקרים שכן יש מרווח בין שני בניינים, שבאיזושהי נקודת זמן כן תעבור שמש ותאיר את הבניין שברצוני לצלם, אך יש מקרים שבהם אפילו אפליקציה לא תעזור וצריך להיות בשטח ולבדוק, כי יש מקרים שכן השמש תאיר בעוד כמה זמן דרך שני בניינים, אבל המרווח ביניהם קצר ולכן התאורה על הבניין שאני רוצה לצלם תהיה חלקית, כלומר למשל רק חלקו השמאלי יואר ובעוד כמה זמן אמצע ואז חלקו השמאלי. במקרה הזה לא שווה להישאר ולהמתין לצלם, אלא אם כן נשארים שם ומצלמים את כל החשיפות ואז מחברים בפוטושופ, מה שכן השמש תשתנה, הצל בכל תמונה יהיה אחר, וזה ידרוש להישאר חצי שעה-שעה במקום במקום לעבוד בנקודה אחרת. לנקודה הזאת אפשר לחזור בדיוק אחרי השקיעה, כשהתאורה אחידה ואין השפעה ישירה של השמש.בחלק מהמקרים על הקרקע יש מכוניות, למשל גשר השלום.
מגדלי עזריאלי עם תנועת מכוניות מטושטשת
עם פילטר מיוחד אפשר גם לטשטש את תנועה המכוניות בצהריים. יש גם פלטפורמות שונות שמהם אפשר לצלם. למשל, את תמונת מגדל TOHA צילמתי מקומת כנסים בקניון עזריאלי, שנמצאת כ 15 מטר מעל הקרקע. עם זאת, יש זוויות גבוהות, וכשמתאפשר אפשר לצלם מגג הבניין הצמוד או קרוב.מגדל תוצרת הארץ עם רקע של בניין מגדל עזריאלי החדש ומגדלי אלון ומגדל אלקטרה
יש מקרים שבהן אפשר לעלות למישהו לדירה והאנשים מוכנים לתת לצלם, בין אם בלי תמורה כספית או שכן. אך, יש מקרים של בניינים גבוהים שבהם יש צורך במנוף, כיוון שהגובה שלהם דורש את זה, ומצד שני של רחוב יש בניין שאליו אין גישה. למשל, מקרה אחד ברחוב רוטשילד שבו ממקום בניין בנק בינלאומי FIBI.מגדל FIBI
מגדל שמאוד קשה לצלם מקרוב, לכן יתכן שתידרש עזרת מנוף. שימו לב שרואים את הרחוב ושום דבר לא מסתיר את הבניין. התמונה צולמה בעדשה לא כל כך רחבה, ולכן חיבור מספר תמונות לבודדת מייצרת כזה אורך אנכי. עם עדשה רחבה, היו נשארים יותר שוליים בצידי התמונה. בתמונה הבאה שימו לב שאומנם המגדל נראה כשלם, עדיין יש בתחתית בניינים, שבגללם לא רואים את התחתית של הבניין. תמונת עריכה בשחור לבן של בנק FIBI תמונות מגובה ברוב המקרים עדיפות על מקרים של צילום מהקרקע, הסיבה העיקרית היא כלבים של עמודי חשמל ו"זבל" ויזואלי על הקרקע שלא תורם לתמונה טובה. במקרים האלה טשטוש עם חשיפה אורכה כמו בדוגמא של בנייני עזריאלי מאוד עוזרת.זכוכית של מגדל מודרני
שימו לב שבמקרה הזה הפילטר, בין אם הוריד השתקפויות או לא, הוא הכניס מן פסים כאלה על כל הפאנלים של הזכוכית והיא עכשיו נראית עם כתמים או לכלול כשבפועל הזכוכית נקייה. היתרון הנוסף של הפילטר הוא שהצבעים הופכים להיות רווים + מתווסף קונטרסט.צילום מבנה אדריכלי לפני המרה
גם המרה עצמה יש לה כמה סוגים, אני רק אזכיר כי זה נושא לא בנאלי. אחד זה להוריד את רמת הרוויה וזה הכי קל. השיטה האחרת היא להמיר למרחב צבעים Lab ואז להוריד את הערוצים a ו b, ולהשאיר רק את L. שימוש במרחב צבעים Lab זה נושא לא טריוויאלי ולא ארחיב יותר. השיטה השליטים זה להמיר לפי B&W כלומר לשלוט על רמת תאורה בכל ערוץ של צבע. רואים מייד את התוצאה של אפקט הפילטר. כמו שכתבתי למעלה, הוא יותר טוב לצילומי פנים או לצילומי חוץ כשאין זכוכיות. פילטר מועיל שצריך להיזהר להשתמש בו.שימוש בעדשות ייעודיות לצילום אדריכלות
עדשות מיוחדות אלה שנקראות בשמות שונים אצל קאנון/ניקון מאפשרות לעלות אלמנט של העדשה למעלה בלי להזיז את כיוון האופקי של המצלמה. כמו כן, אם מצלמים משהו באלכסון(בעיקר בעיצוב פנים) אפשר לתפוס יותר דברים בפוקוס(ציר נוסף של עדשה). כמו כן אם יש הפרעות, אפשר עדיין לשמש קו מקביל לבניין המצולם אך להזיז את הפריים שמאלה או ימינה כדי להיפתר מאיזה זבל ויזואלי שאנחנו לא רוצים בתמונה. דבר אחרון חביב שאפשר לעשות איתה פנורמות נקיות, משהו שלא ניתן לעשות עם עדשות רגילות אלא אם משתמשים ב Nodal Point. שיטה של Nodal Point למשל כן תאפשר לעשות פנורמות או לחבר תמונות במקום יחסית סגור בפנים, אבל היא עדיין לא פותרת את עניין הבניינים העקומים שמצלמים עד עדשות רגילות. ה rail שמאפשר לכוון את ה nodal point של העדשה. יש טכניקה כדי למצוא את הנקודה הזאת ואז לא משנה לאיזה כיוון תסובבו את המצלמה, עדיין האובייקים בפריים לא ישנו את המיקום שלהם. הכי קל להדגים בפועל או בוידאו. דוגמה לשימוש פנורמי עם העדות האלה, כשמחברים שני פריימים. שימו לב שהעדשה לא זזה, זה לא שאתם מכוונים קודם לחלק אחד של בניין, אח"כ מסובבים את המצלמה ומצלמים חלק השני של הבניין. ממש לא ככה, אלא עושים שיפט עם העדשה כאשר המצלמה לא זזה בכלל. צילום שני חלקים של מבנה ארוך שצולמו למטרת פנורמה. בחלק של העריכה(החלק הבא) אתם תראו את התוצאה של העריכה של חיבור שתי תמונות של אדריכלות למטרת פנורמה. יש עוד מלא דברים שאפשר לפרט עליהם בנושא שימוש בעדשות למטרת צילום אדריכלות. חוץ מזה שלחברת פוג'י יש שתי עדשות לצילום אדריכלי, אפשר להשתמש ב technical camera כדי לבצע תנועות עוד יותר גמישות בזוויות עוד יותר מאתגרות שלא אפשרי לעשות היום עם עדשות ייעודיות לצילום אדריכלות, אבל שימוש ב tech cam הוא נושא סופר מסובך, כי יש מלא חברות וכל חברה יש לה את העדשות שלה שמתאימות לה וזה בור בלי תחתית. רק אזכיר כמה שמות של גופי מצלמות: Sinar P3, Swebo TC-1. Cambo Ultima II/WRS-1600, Actus , Linhof 679cs, Arca RL3Di, Alpa ALPA 12 PLUS/STC/Max הן כן מאפשרות תנועות מאוד גדולות(movements) אבל יותר שימושיות בסטודיו, כי קשה להסתובב איתן בשטח. אז איך מצלמים בניינם עם מצלמות אלה? או שסוחבים אותם בשטח שזה אתגר או שמשתמשים בכאלה שהן גרסת מיני לפול פריים, כמו ה Actus, והיתרון שלה היא תנועה יותר גדולה מאשר טילט-שיפט רגילה. ואז נכנס עניין העדשות שמתאימות לכל אחת מהגופים האלה, עדשות עם copal שצריך ידנית לדרוך אותן כל פעם לפני צילום, לקבוע צמצם בצורה ידנית וגם מהירות תריס. לרוב אלה הן עדשות עם Lensboard, כאשר יש צורך לחבר שני כבלים כדי שתהיה תקשורת בין העדשה והגוף. כמו כן, התמונה שתראו(רק דרך Gound glass, כי אין viewfinder) תהיה הפוכה. מערכות שהיו מאוד שימושיות עד שנות האלפיים בפילם והיום ניתן להלביש אליהם גב דיגיטלי. כמו כן , היום יש מערכת דיגיטלית יעודית לצילום אדריכלות מבחינת פורמט בינוני, למשל גוף של Phase One XT עם גב IQ100/150 או Arca RL3Di שמותאם לדיגיטל וגם יכול לקחת פילם 4*5 . זהו, לא אמשיך עם זה כי כמו שאמרתי יש כאן רק התחלה ואין סוף.צילום אדריכלי של מבנה ציבורי
יש שיטות עריכה רגילות שכוללות ריטוש של כל מיני פגמים בקיימים על בניינים. לפעמים זה אפילו לא פגמים אלא דברים שאנשים משאירים על מרפסות של הבתים ורואים את זה בתמונות. לפעמים, הריטוש כולל טיפול בבעיות צבע על הבניין, אפילו שהוא חדש. מדיי פעם חיפוי אלומיניום או עץ יש עליו שריטות, השתקפויות, דפקטים וכו' שכן רואים אותם בתמונה וצריך לרטש כאילו לא היה. למשל בתמונה למעלה הורדתי שתי עמודי תאורה, ההילה שגופי תאורה על בניין, בניין שעמד מאחורה מצד שמאל וימין ירדו(תראו את שתי התמונות הקודמות), הורדתי את המנוף בניה, שונה צבע לבניין ואפשר להמשיך ככה בלי סוף. כתלות ברצון הצלם והרצון האדריכל לפרפקציוניזם. יש טכניקות עריכה שחור לבן, המרות פשוטות או מסובכות. אראה לכם את היותר מסובכת. כלומר המרה לשחור לבן מאחד משלושת הסוגים שהזכרתי למעלה זה יחסית פשוט. אבל אחרי ההמרה אפשר להשתמש בטכניקות שמנותנות עומק לתמונה. למשל בצילום אדריכלות מבנים יש טכניקה של עריכה שמאפשרת לייצר בצורה מלאכותית עומק לבניין, הרי שלא תמיד בארץ מזג האוויר הוא טוב לצילום. לצלמי ארכיטקטורה ישנן טכניקות שונות להורדת דפקטים שיש על בניין, במיוחד אם מצלמים בניין מקרוב. זה דורש התעסקות ו cloning ממקומות אחרים של בניין. למשל ערמת חול שיש לצד הבניין או חומרי בניה שלא הסירו והגעתם לצלם, אתם תצטרכו לרטש אח"כ בפוטושופ. ערמת חול שהייתה מצד שמאל וחומרי בנייה רוטשו ולא קיימים בתמונה אבל בגלל שלא שתלו דשה אז נראה עדיין ריק. תקריב זה בעיניי לא הכי מוצלח כי קרוב מדיי לבניין ושימוש בעדשה אולטרה רחבה, עדיף להשתמש בעדשה רחבה ולא קרוב מדיי כדי לא לעוות בניין. או שתצטרכו לצלם בזוויות כאלה שיסתירו את דברים הלא יפים. כשאני צילמתי את הפרויקט עדיין הקרקע הייתה חול ולא שתלו שם כלום והיה צריך להיפתר מכל הדברים הלא מחמיאים שהיו צמודים לבניין. אם הייתה קיימת אדריכלות נוף לצד הבניין, התמונות היו נראות הרבה יותר טוב. לכן הייתי צריך לחשוב איך להסתיר את הדברים או לרטש אותם. כשמצלמים בניינים בחוץ, בעיניי, חשוב כל הזמן להיות בחשיבה על איך לצלם בצורה הכי מחמיאה וזה לא בהכרח הצילום הכי מחמיאה לאולם ספורט הזה – לחשוב במהלך יום צילום, כשמסתובבים בשטח ולבחון נקודות שונות שמהן אפשר לצלם. למשל מצד שני של האולם הייתה גדר ובית ספר צמוד, משם לא התאפשר הצילום. זווית אחרת מהגובה. חתכתי חלק תחתון של חניית מכוניות שהוא לא מעניין ולא רלוונטי, מצד ימין היו ערמות חול שהיה צריך לשטח ולא תרמו לנראות של הפריים. החיסרון של זווית זאת שרואים קצת את המזגנים וחומרים שונים בגג בחלק הקדמי ולא התאפשר לצלם בזווית נמוכה יותר. במקרה הזה צילומי רחפן היו יכולים לפתור את העניין. נושא הריטוש בצילום אדריכלות הוא באמת עמוק מאוד וזאת רק ההתחלה. היום יש טכניקות מתקדמות לעריכה כמו השלמה של פרטים דרך הבינה המלאכותית שעוזר מאוד לעשות השלמות( של דפקט או אזור מסוים בפריים) אם אין מאיפה לדגום. צלם בתים ומבנים יודע להשתמש בטכניקות שונות כדי לרטש את התמונה ולהגיע לתוצאה טובה בפוטושופ. כמו כן, יש טכניקה מסובכת מאוד שנקראת SGM שבא מייצרים עומק לבניין. למשל, צלם אדריכלות יכול לצלם מגדל משרדים בצורה הרגילה באור יפה והוא יראה ככה בלי עריכה מסובכת. עם זאת, אפשר להשתמש בטכניקה שציינתי ולהגיע לתוצאה הזאת: טכניקה זאת לעריכת צילומים באדריכלות יכולה לגזול יום שלם. בחירת החזיתות השונות בצורה מדויקת יכולה לקחת שעות כשלב ראשוני טכני ואז מתחיל המשחק היצירתי של הקניית עומק לכל חזית וחישוב זוויות אור והגיון מאיפה אמור לבוא כל גרדיאנט (gradient) כדי שיראה אמין, הרי יש איזשהו כיוון אור כללי שצריך לחשב ולהיצמד אליו בזמן עריכה. כדי לערוך בצורה הזאת קודם צריך ללמוד איך מצלמים בניין כדי שזה יתאים לעריכה מסוג זה. למשל, צילום עם אור צד או אור שמש מאחורי הגב פחות יתאים לעריכה מסוג זה ועדיף לצלם דווקא בדמדומים או לפני הזריחה או עם שמש מאחורה הבניין. למה? זה דורש הסבר מעמיק, אבל במשפט אחד: בעריכה יש שליטה בגרדיאנטים בידי הצלם ולא בידי "הטבע" והתאורה הישירה. כאן אפשר לעצור בנושא העריכה ולהמשיך הלאה.ראש גיר לצילום אדריכלות(שליטה ב 3 צירים)
צלמי אדריכלות וסטודיו מאוד אוהבים את הראשים האלה. כמו שניתן לראות, יש כאן שליטה ב 3 צירים, אחד זה PAN שמאפשר סיבוב פנורמי סביב ציר אמצע של חצובה. השני- הטיה למטה או למעלה, והשליש הטיה של מצלמה לצד. כמו כן לכל knob – הגלגלת הכסופה יש שם עוד תוספת של מן פלסטיק שחור, שמאפשר להטות במהירות רבה יותר, כאשר הכפתורים העיגוליים מאפשר שליטה עד חלקיק המעלה. יש גם פלס בצירים שונים, כאן יש פלס למעלה. יש גם פלס במצלמה שגם איתו אפשר להשתמש. אבל, מה עושים אם רוצים לצלם למעלה או חופש תנועה. הרי שעם ראשי גיר מאוד קשה לצלם בכיוון אנכי כלפי מעלה, כי אז צריך לסובב את ה plate (הפלטה הקטנה שנמצאת למעלה על הראש ומתחברת למצלמה) הפוך, כלומר זה לא נוח בכיוון אנכי. גם אם משתמשים ב L-Plate (בצורת L ולא כפלטה מתחת למצלמה) עדיין זה לא נוח. לכן , לזוויות יצירתיות יש לנו את הראש הכדורי.ראש כדורי לצילום "חופשי" באדריכלות
בחלק השמאלי של הראש יש סוג של פתח, ואפשר להטות אותו על הצד ב 90 מעלות, ולסובב את למעלה או בזווית כלשהי בצורה חופשית יותר. זה יתרון, במיוחד בזוויות לא שגרתיות של צילום בניין בכיוון אנכי. כמו כן, אם צלם עיצוב פנים מצלם חלל כלשהו ויש איזה פרט שצריך לצלם, אם ראש כדורי זה הרבה יותר קל. יש גם אופציה לפנורמה, ה knob הכי תחתון מאפשר את זה. יש גם מנגנון נעילה טוב ופין אבטחה שאפשר לראות בצבע צהוב למעלה, משהו מאוד חשוב. יש גם כפתור (מאחורה) שמכוון את רמת החוזק של תנועת ראש. ישנם ראשים שונים וכל אחד יש לו משהו מיוחד, לכן נעצור כאן בנושא הראשים.ראש "ממסרה" או "גלגל שיניים"
ציוד חיוני של צלם אדריכלות הוא לא ראש רגיל, למרות שגם הוא עושה את העבודה. אך, לדיוק שאדריכלים מתים עליו, יש להשתמש בראש כזה- geared head. הקסם שלו הוא שאפשר לכוונן את הראש לזווית מאוד ספציפית בקלות, עם תנועה קטנה של אחד משלושת הידיות, מה שלא אפשרי עם ראש כדורי רגיל. הראש מאפשר לדייק בזוויות.L-plate/L bracket
הפלטה הזאת מאפשרת לשים את המצלמה על הראש שציינתי למעלה גם בציר אופקי לתמונה אופקית וגם בציר אנכי, היתרון שלא צריך לסובב את הראש עצמו ויתרון נוסף ששומרים יותר על ציר מרכזי של מצלמה. אביזר נוסף שעוזר במקרים אחרים הוא למטרה לחבר מספר תמונות אופקיות לתמונה פנורמית אחת.Nodal slide /rail plate
הפלטה מאפשרת להזיז את המצלמה קדימה או אחרוה בהתייחס לציר מרכזי של חצובה. כאשר כיווננו טוב, זה יעזור לחבר מספר תמונות לפנורמה בלי בעיות. קצת הסבר למי שרוצה להבין יותר טוב את המשפט האחרון. בלי הפלטה הזאת, העדשה לא נמצאת בציר המרכזי של החצובה או הראש, אלא יותר המצלמה. לכל עדשה יש נקודה שנקראת Nodal point, שבו לא משנה איך נסובב את המצלמה סביב הראש שעליו נמצאת, הנקודה המרכזית תסתובב בדיוק באמצע של הציר המרכזי של הראש/חצובה. למשל, אם יש לנו שני עצים, אחד קרוב ואחד רחוק. אם נעמוד כך שהעץ מקדימה יסתיר לגמרי את העץ השני, ונצלם משם, לא משנה איך שלא נסובב את המצלמה (אם כיווננו את נקודת ה nodal point), לא נראה את העץ השני. לעומת זאת, אם לא השתמשנו בפלטה הזאת או לא עשינו כיוונון כזה, אז כן נראה את העץ השני אם נסובב טיפה הצידה את המצלמה.צילום אדריכלות בתקופת גשם ועננות גבוהה
כמו כן, היתרון של צילום בחורף, עם העננים כמובן זה שכמעט כל זווית שתבחרו – לא תהיה בעייתית, כיוון שהשמש מוסתרת, ולא שורפת את העננים. בתמונה הזאת אפשר לראות שהשמש נמצאת מאחורה העננים בצד ימין של הפריים ויש אפילו קרני שמש אבל לא שורף וזה חשוב לצלם בחשיפה כזאת שאח"כ אתם יודעים שתוכלו להחזיר את החלק הבהיר בתמונה ליותר ככה, כיוון שאם שרפתם בצילום, יהיה מאוד קשה להחזיר את האזור השרוף. עדיף יותר לצלם חשוך יותר ולמשוך (להבהיר) את האזור הכהה מאשר ההפך. אור טבעי עם שמש גם טוב, למרות שיש כאלה שיגידו שבלי עננים זה לא זה. אני חלקית מסכים עם זה, כיוון שבלי עננים יכול להראות ריק.