בכתבה הזאת אכתוב על הדרך שבה אפשר לצלם אדריכלות. האם אתם צלמים, אדריכלים או מעצבי פנים ורוצים לדעת על דרכי תיעוד או שפשוט מסקרן אתכם איך הצלם עובד ובאיזה דרכים? כשאנחנו מדברים על אדריכלות, הכוונה היא לאדריכלות חוץ.
אסביר את הדרך בה אפשר לתעד את המבנה האדריכלי מבחינת זמן, מבחינת זוויות, תזמון תיעוד חזיתות עיקריות, מקומות מהם אפשר לתעד את האדריכלות.
המבנה האדריכלי יכול להיות בניין, מגדל, מוזיאון, וילה פרטית ,בניין משרדים וכל נכס נדלן.
בניין משרדים בית בזק חדש בחולון
מגדל תוצרת הארץ מול מגדלי עזריאלי
מגדל רמז בשקיעה
מעניין שמגדל רמז הוא לא רק מגדל, אלא גם בניין מגורים. בכניסה יש רחבה מאוד יפה בכניסה לבניין.
אגמונים קטנים עם דשה בכניסה למגדל
מגדל צעירים על רקע של מגדלים
מגדל חדש של סוזוקי
כמובן שאדריכלות חוץ כוללת גם מבנים ציבוריים כמו משכנים ומוזיאונים
משכן לאמנויות הבמה אשדוד
אגף חדש של מוזיאון לאומנויות תל-אביב
בניין מגורים גם נחשב למבנה אדריכלי
בניין מגורים רגיל
גשר מוגדר כמבנה או מבנה הנדסי כדי לעבור על מכשול פיזי למעבר לצרכים שונים, כלומר לא בדיוק אדריכלות, אך עדיין זה מבנה שמתוכנן ע"י האדריכלים.
גשר בבאר-שבע
כיוון שצילומי חוץ של אדריכלות הם לא צילומי פנים שבהם יש שליטה בתאורה, בחוץ אין לנו שליטה כזאת. כלומר או שאנחנו תלוים במה שיש בחוץ: לרוב בשמש או בעננים.
במקרה של עננים זה מצב כמעט מושלם, כי אין צורך לדאוג לזוויות צילום, הרי כל האור רך במקרה של עננות גבוהה, ולכן אפשר לתעד מכל נקודה את המבנה והוא יראה טוב.
במקרה של עננות נמוכה זה יותר בעייתי, כי יתכן שהשמש כן חודרת דרך הענני ואז התלות בשמש היא כאילו ולא היו עננים.
לכן אחד הטכניקות היא לצלם את המבנים האדריכליים לפי לו"ז של שמש. אפשר קודם לבדוק את החזיתות העיקריות של האובייקט המצולם ולראות לפי קו תנועה של השמש באיזה טווח שעות השמש תאיר את החזיתות האלה.
לפעמים יש מקרים בהם החזית שאנחנו רוצים לא מוארת טוב או שמוארת אך בזווית מאוד גבוהה של השמש, מה שמייצר צל מאוד ארוך באור לא כל כך מחמיא, מה שדורש מאיתנו לצלם בשעות אחרות אם מחליטים לוותר על אור של צהרים.
אחרי שתכננו לעצמנו את הזמנים שבהם הכי טוב לצלם חזיתות עיקריות, אפשר לחשוב על עוד זמנים טובים, ואפילו הכי טובים, זמן של golden hour שמתרחש כחצי שעה לפני השקיעה, והאור הוא זהבהב ונותן לוק מאוד מיוחד למבנה, אור קצת יותר רך אך ישר ומאיר בצורה מושלמת את הבניין.
מגדל TOHA שצולם כשעה לפני השקיעה
כמו כן, יש גם זמן זריחה שבו אפשר לצלם זווית או חזית אחרת של אותו המבנה אדריכלי, משהו מיוחד שקורה רק פעם אחת ביום בבוקר, לכן, אם זאת חזית יחידה, כדאי מאוד להיות שם בזריחה ולצלם.
8 בבוקר לא נחשב לזריחה והאור כבר לא כזה. חוץ מזה שבזריחה העננות תהיה הרבה יותר מעניינת ברקע של המבנה.
אבל, מה עושים במקרה שאותה חזית לא מוארת טוב או בכלל לא מוארת באור יום, למשל בגלל שבניין סמוך מסתיר ומייצר צל על הבניין שאותו אנחנו מעוניינים לצלם? או שהוא מואר אך בתאורת צהרים לא מחמיאה.
הפתרון הוא לצלם את הבניין בדיוק אחרי השקיעה. כשעברו כ 10 דקות אחרי השקיעה, ומתחיל זמן דמדומים, אנשים מדליקים אורות בבניין ואז אותה חזית שלא הייתה טובה לצילום באור יום, היא מצטלמת בצורה מושלמת בזמן אור זה.
מתחם חדש של מיקרוסופט בהרצליה
עוד משהו קטן על שעות. שעות הבוקר של הזריחה וגם של שקיעה מתאפיינות באור יותר רך, איכותי יותר ולמי שיש עין מיומנת, רואה את זה, במיוחד אדריכלים ומעצבי פנים.
עניין עיקרי בצילומי אדריכלות בעניי הוא להסתובב עם השמש. הרי שלשמש יש מסלול, בחורף קצר יותר ונמוך יותר ובקיץ הכי ארוך וגם עם זווית הכי גבוהה.
אז השמש מהבוקר מאירה חזית אחת, אולם גם שני חזיתות, ואח"כ ממשיכה עם המסלול שלה ומתחילה להאיר עוד חזיתות של המבנה אדריכלי ובשקיעה היא ממשיכה גם במקרה הטוב להאיר את החזית השלישית.
לכן, הצלם יכול לעבוד בטכניקה כזאת, כאשר הוא נמצא כל היום בשטח, מחכה לזמנים הכי טובים מצלם מסביב את הבניין בתזמון עם השמש, כלומר כמעט מאותן הזוויות, כאשר השמש נמצאת מאחורי הגב שלו ומאירה את אחת החזיתות.
שהיה ממושכת בשטח, על רגליים זאת עבודה פיזית קשה, לכן הצלם צריך להיות מצויד במים, כובע וקרם הגנה.
עליה לגובה יכולה להיות מסוכנת ולכן הוא לא יכול להיות במצב שהוא צמא ויכול לאבד איזון, למשל כשהוא נמצא על הגג של הבניין.
בנוסף לטכניקה הזאת, כשהצלם עושה "מעגל" סביב הבניין עם השמש, הרי בחלק מהמקרים הוא יצלם לא רק מהקרקע אלא מהגובה ויצטרך לבדוק בבתים סמוכים אפשרות לעלות למעלה, מדי פעם גם לדירה של בן אדם פרטי. אבל, לא כל גג פתוח, מה שמוביל לנקודה נוספת. הצלם יסתובב במעגלים, אך גם בספירלה. למה? כי לא כל התמונות צריכות להיות מאותו מרחק מהבניין וגם לא תמיד מתאפשר לצלם מאותן המקומות במעגל הראשוני שקבע הצלם (למשל קרקע או מבנים סמוכים), צריך גם זוויות אחרות, פרספקטיבה אחרת, גיוון בתמונות חשוב.
למשל מגדל תוצרת הארץ, מצד אחד למטה יש מין גינה יפה, ואם מתקרבים אז רואים את האדריכלות של הבניין, אך מצד שני אם באים למגדל עזריאלי ומצלמים מחלקו השמאלי אז מתגלה עוד זווית יפה, שהיא כבר במרחק אחר מהבניין וגם רואים עצים), ככה שכשמסתובבים בצורת ספירלה אנחנו מגדילים רדיוס סיבוב שלנו מהבניין, נותנים זוויות שונות ומגוונות וגם תוספים foreground קצת אחר כל פעם, הרי שלרוב גם הסביבה תשתנה.
אם מצד אחד יש לי מסביב בניינים מסוימים, הרי שממרחק אחר ומזווית אחרת בספירלה, היה לי למשל פארק ברקע, או רקע אורבני אחר מה שתורם ל"תיק עבודות" של הבניין הזה להראות רחב, מגוון, מעניין.
כמו שהוזכר קודם, אחת מהן שבניין סמוך מייצר צל. יותר גרוע זה מצב בו בניין סמוך הוא כל כך קרוב שלא מאפשר לצלם את הבניין שאותו אנחנו רוצים לצלם, פשוט כי הוא נמצא צמוד ולכן זוויות אלה מאוד קשות לצילום.
אחד הפתרונות, שלא תמיד מתאפשרים זה לצלם מהגג, כאשר יש לנו מזל והגג פתוח או שפתחו לנו, מה שמייצר עבודה לא פשוטה לתפוס את הוועד של בניין וגם אז לא כולם נחמדים כפי שראיתי מניסיוני בעבר.
אבל אם זה הצליח, הגובה של בניין מדיי פעם יכול להיות כל כך גבוה שגם עם עדשה מאוד רחבה לא יתאפשר ללכוד את כל הבניין שאותו אנחנו מצלמים, כלומר ירואה מהגג שלו ועד למטה אך לא עד לרמת הרחוב/שטח אפס, לכן צילומים בעיר צפופה הם הכי תאגרים.
במקרה הזה גם צילומי רחפן לא יעזרו אם יש בניין סמוך גובה.
אז הרחפן הוא לא תמיד פתרון, מה גם שגודל החיישן שלו הוא פי 4 יותר קטן מחיישן של מצלמה מקצועית, פחות מגהפיקסלים, פחות טווח דינאמי וכו'. אבל, כשכן אפשר להשתמש בו, הוא יכול לפתור כמה בעיות.
אחת הבעיות הנפוצות שלחלק מהאדריכלים לא מהווה בעיה היא ה foreground. כלומר כל מיני אובייקטים שהם נמצאים לפני הבניין על הקרקע.
למשל, מכוניות. מצד אחד, תמונה נקייה בעיניי עדיפה יותר אבל זה דורש להתקרב לבניין מאוד קרוב ולהשתמש בעדשה מאוד רחבה.
אולם ספורט באור יהודה מקרוב
אולם ספורט באור יהודה מרחוק
שימו לב, בתמונה הראשונה התפטרתי מהמכוניות שלדעתי לא מחמיאות לבניין עצמו, אך מאידך מראות את הסביבה של אולם ספורט, כלומר גם לזה יש חשיבות.
מצד שני, שימו לב שבתמונה הראשונה, בכלל הקרבה לא רואים את החלק האחורי של האולם עצמו, כאשר בתמונה השניה רואים אותו (החלק החלק).
במקרים כאלה בצילום מרחוק יותר אך עם חניה, כדאי להשתמש בסולם, זה יתרון גדול כדי למכוניות לא יהיו בולטות ב foreground והבניין יהיה יותר בראייה שלנו.
יש מצבים בהם יש כל מיני חומרי גלם, ערמות חול וכו' שלא סודרו ואנחנו כבר בשלב שצריך לצלם את הבניין. בעיה. אני מעדיף לחכות עד שיסדרו הכל ורק אז לבוא לצלם, אבל יש אילוצים שונים (פרסום של התמונות) או שלמשל זה גם לא יסודר עם הזמן והשטח המת ליד לא יסודר בשנה או ב 5 שנים הבאות כי זה כבר לא שייך למבנה שאנחנו מצלמים אותו, לכן צריך לצלם כשאין ברירה לחכות עד לסידור הדברים.
בעיה נוספת היא גדר או גדר כפולה, כשיש גדר למבנה עצמו ועוד גדר שמפרידה את המבנה מהמבנה הצמוד, בעיה. אי אפשר להרים את הגדר ולזרוק לפח. או שמסתפקים בתמונות עם גדר שרואים אותה בתחתית של התמונה או שמצלמים זווית אחרת ומוותרים על הזווית הזאת.
אולם ספורט בקרית עקרון
מצד ימים של אולם ספורט יש עוד גדר שמפרידה אותו מבית ספר צמוד, ולכן בחרתי לצלם קצת משמאל כדי שלא יהיו לי 2 גדרות בתמונה.
גדר כפולה
אז מזווית הזאת אני תופס את שני חלקי אולם ספורט, הכניסה עם הלובי וגם את החלק של אולם ספורט, אך יש שתי בעיות. שימו לב, בעיה אחת היא שאם אתם מסתכלים טוב טוב, תראו שיש גדר כפולה (של בית ספר צמוד ושל אולם ספורט עצמו) שמקרוב רואים את זה ממש חזק. הבעיה השניה היא השמש.
אני מצאתי את האיזון הכי טוב שיכולתי וחיכיתי שם כשעה רק כדי לוודא את זה, אבל הבעיה היא שהשמש מאירה בהתחלה את החלק הימני של המבנה ואח"כ עובר להאיר את החלק השמאלי אבל הבעיה היא שהשמש נעלמת ומפסיקה להאיר את החלק הימני של אולם ספורט.
כמו כן, העצים בצד ימין ובית ספר צמוד לא מאפשר לשמש להאיר את החלק התחתון של המנה. כמו כן, שימו לב לגג, החלק האפור חיפוי אלומיניות שיוצא קדימה מהבניין, אז גם הוא מייצר צל בחלק השמאלי של הבניין כי הוא "יוצא קדימה".
אתם יכולים להגיד, "היית מחכה יותר זמן, השמש הייתה מאירה הכל". אז ממש לא, האולם צולם באור יום בשיא הקיץ, כאשר השמש עוברת מסלול הכי ארוך שלה בשנה, מאירה כ 14 שעות ביום (לעומת 10 שעות בקיץ). שימו לב השמש נמצאת מאחוריי מצד ימין, היא כמעט לפני השקיעה (רואים את הצל הארוך?) ולכן גם בזמן הכי טוב בעונה השמש לא תתקדם שמאלי כדי להאיר את הבניין בשלמותו, וזאת הבעיה. לכן, בחרתי את הזמן שהיה הכי טוב שהשמש נותנת, בעונה הכי טובה לצילום.
תצלום מסך מתוכנת Ephemeris
התוכנה מאפשרת לראות זוויות של זריחה, שקיעה של שמש וירח, שעת דמדומים ולראות הרבה פרמטרים חיוניים של שמש והכי חשוב על המפה שבה אנו יכולים למצוא את הבניין המצולם. לפי הזווית האורכית וזווית גובה שנמצאת השמש אפשר לתכנן צילומי אדריכלות.
תצלום מסך מתוכנת Sun Locator
האפליקציה הקודמת לא נותנת תשלובת עם מצלמה, כלומר אני יודע זוויות שונות ממבט מלמעלה, שהוא חיוני, אבל האפליקציה הזאת מאפשרת לראות את האובייקט המצולם וגם להזיז את ציר הזמן כדי לראות איפה תהיה שמש בעוד זמן מה. הפיצ'ר הזה מאוד חיוני כיוון שמאפשר לי לראות בנקודה מסוימת בה אני עומד, אם השמש תצא מהבניין שסותר אותה ואם זה יקרה בכלל.
ככה אפשר לתכנן זמן צילום כשיש בניינים סמוכים למשל, וברצוני לצלם את הבניין מנקודה מסוימת, אני יכול לדעת למשל שהשמש לא תחדור דרך המחסומים הסמוכים גם עד השקיעה ולכן אין טים להתעכב בנקודה הזאת, מאוד חיוני כדי לא לנסות לנחש ולהמתין שעות לחינם.
יש גם מקרים שכן יש מרווח בין שני בניינים, שבאיזושהי נקודת זמן כן תעבור שמש ותאיר את הבניין שברצוני לצלם, אך יש מקרים שבהם אפילו אפליקציה לא תעזור וצריך להיות בשטח ולבדוק, כי יש מקרים שכן השמש תאיר בעוד כמה זמן דרך שני בניינים, אבל המרווח ביניהם קצר ולכן התאורה על הבניין שאני רוצה לצלם תהיה חלקית, כלומר למשל רק חלקו השמאלי יואר ובעוד כמה זמן אמצע ואז חלקו השמאלי.
במקרה הזה לא שווה להישאר ולהמתין לצלם, אלא אם כן נשארים שם ומצלמים את כל החשיפות ואז מחברים בפוטושופ, מה שכן השמש תשתנה, הצל בכל תמונה יהיה אחר, וזה ידרוש להישאר חצי שעה-שעה במקום במקום לעבוד בנקודה אחרת.
לנקודה הזאת אפשר לחזור בדיוק אחרי השקיעה, כשהתאורה אחידה ואין השפעה ישירה של השמש.
חושב להבין מספר דברים כשעובדים עם משרד אדריכלות כדי שעבודה איתם תהיה חלקה. אחד הדברים החשובים הוא להבין מהם ציפיות של האדריכל. אפשר לבקש שיראו דוגמאות של צילומים שהם רוצים לקבל, וככה לצלם תהיה אינדיקציה מה רוצה האדריכל להשיג ואם הצלם יכול לבצע את זה.
לציפיות יש הרבה סעיפים, כמו ציפיות מבחינת העריכה. האם המשרד מצפה לקבל תמונות כפי שהוא ראה בתיק עבודות של הצלם או לחלופין יש לו מה לומר לצלם, למשל האם כבלי חשמל שעוברים דרך הבניין צריכים להיות מרוטשים, הרי למישהו זה מפריע ולמישהו לא (כי על הבניין עצמו כמעט ולא רואים את זה אלא רק שני צידיו).
אם הבניין ישן ויש שם פגמים ויזואלים, האם יש ציפייה מהצלם לרטש את זה. בחלק מהפעמים צריך לעשות רקונסטרוקציה של חלק של הבניין. למשל, כדי לצלם אותו, אתם צריכים לקחת מרחק אחורה, אבל אז יש פרט מסוים שחוסם חלק מהבניין ובלית ברירה צריך לצלם אותו, ואז הצלם, בחלק מהמקרים יכול לעשות רקונסטרוקציה של המבנה שהוסתר וזה רק אם התבנית מסביב הייתה אותה תבנית, אז כן אפשר לשחזר בציור את החלק שהוסתר, למשל חיפוי (בצורת גלים של אלומיניום) של בניין קל לשחזר, אך אם זה משהו לא אחיד והוסתר פרט שלא חוזר על עצמו במקום אחר בבניין, לא יהיה אפשר לשחזר.
אלא אם כן, ישתמש הצלם בטכניקה בה יצלם עוד תמונה, כשהוא עוקף את המכשור, אפילו שהוא לא תופס את כל הבניין בשלמותו, אך יש לו את החלק הלא מוסתר עכשיו תמונה נוספת, ואז אפשר יהיה לחבר את שתי החשיפות.
קורה שמי שהתרשם והזמין אתכם לצילום הוא ראש המשרד כאשר ראה והתרשם מתיק עבודות של הצלם, או אפילו שצלם כבר עבד פעם עם המשרד. עם זאת, יתכן שצילום נוסף יקרה כאשר מישהו אחר במשרד תכנן את הבניין ולא ראש/מנכ"ל המשרד צריך את הצילומים, יש לוודא שהצלם יודע עבור מי הוא עובד בצילום הנוכחי, הרי לאדריכל אחר במשרד תיתכן ותהיה ציפייה אחרת.
לכן, במקרים אלא עם הצלם צריך לדבר ישירות אותו אדריכל שעבורו מתבצע צילום, הוא חייב גם לראות תיק עבודות שלכם, לומר מהם הציפיות שלו ואם הצלם יכול לעמוד בציפיות האלה, שוב להראות דוגמאות ולספר דברים ספציפיים שחשובים באותו בניין כדי שהצלם יוכל לספק את ציפיות אותו האדריכל.
מאידך האדריכל המזמין צריך להבין שהוא יקבל תמונות ולא הדמיות. לאדריכל לא יכולה להיות ציפייה שיקבל תמונות ברמת ההדמיה. ההדמיות יכולות להישלח לצלם רק כדי שיקבל תמונה כללית איך הבניין נראה אך בפועל כמובן הצילומים יהיו אחרים.
למשל, בהדמיה הבניין נראה עם דשה יפה ומסביב עצים כשבפועל יש גדר כפולה שאין לצלם מה לעשות איתה, זבל בדשה וגדר חיצונית שלא מאפשר גישה לצילום המבנה.
עניין המוכנות הבית או בניין המצולם צריך גם לעלות בשיחה. האדריכל צריך לבדוק שהבית שאותו יצלם הצלם מוכן ושלא מתבצעות שם עבודות, והבניין "כמעט מוכן". מצב שבו יש עדיין הרבה חומרי גלם, גדרות, חלקי בניה שעדיין נמצאים בחוץ לבניין יסתירו אותו, וייצרו לצלם הרבה עבודת פוטושופ ורקונסטרוקציה מיותר. כדאי לשלוח אותו למקום רק כשהמקום מוכן.
אנשי קשר שהאדריכל מוסר לצלם גם חשובים. אנשי קשר מהמקום עצמו לא תמיד יודעים להגיד אם זה מוכן או לא, מבחינתם מה שמוכן זה לא מוכן מבחינת הצלם, שיגיע ביום הצילום ויגלה שמתבצעות שם עבודות סידור וניקוי.
גם האדריכל צריך להיות בעניינים ואם הוא לא נוכח אף פעם במקום, ההסתמכות שלכם על מוכנות לצילום היא מאנשי קשר שהצלם מקבל מאדריכל, שיכול להיות בעייתי.
עם זאת אנשי קשר צריכים להיות זמינים ומוכנים לעזור לצלם, בין אם לפתוח את המקום, את השער, להדליק אור פנימי בשביל תמונת שעת הדמדומים וכו'. אם הצלם יגיע למקום לא מסודר, הוא יצטרך לחזור לשם כמה פעמים בגלל זה, מיותר כשלעצמו.
יתכן מצב שהצלם יצלם את כל הבניין מסביב, כדי שיהיו תמונות מכל זווית, כשמתאפשר, אך האדריכל בכלל לא מעוניין בזווית הזאת שבעיניו היא סתמית, עם זאת הצלם יכול להשקיע בזווית הזאת הרבה מאמצים כי היא לא פשוטה. לכן, כדי שהמאמצים של הצלם לא ילכו לפח, מאוד כדאי לשאול את האדריכל האם יש זוויות שהוא לא רוצה שהצלם יצלם. ה
צלם יכול לגלות בצער שמה שהוא השקיע עליו, האדריכל ילין על כך שזאת תמונה סתמית או זווית שהוא לא צריך.
יש להדגיש לצלם עד כמה חשוב לאדריכל ה foreground והאם מכוניות בקרקע(למשל) זאת בעיה או שזה מבחינת האדריכל כן מהווה חלק מהקומפוזיציה הטבעית של מבנה אדריכלי.
אכן, זה יותר מדיי מידע לשני הצדדים להתעסק איתו ולכן אם בתיק עבודות של צלם אין תמונות כאלה, כנראה שגם לא יצלם כאלה וההפך. לכן במקרים שבהם האדריכל לא רוצה לשבור ראש ופשוט לתת לצלם לעשות את מה שהוא יודע, ככה צריך גם לנהוג.
מה שכן, אם כך נהג האדריכל ולא הציג שום ציפיות, אי אפשר לבוא לצלם עם ציפיות שעליהם הצלם לא שמע מאולם, כי האולם שאותו דמיין האדריכל בתמונות הוא "ורוד".
יש מקרים בהם הקומפוזיציה שבחר הצלם בכל תמונה ותמונה היא טובה, אך התמונה לא רוויה בצבעים ועל הצלם לעשות צבעים יותר רווים(צבעוניים יותר), שכן זה עניין של טעם. לפעמים, האדריכל/אדריכלית יכולה לא לאהוב את התאורה ש"נופלת" על הבניין כיוון שצולם בזמן מסוים. יתכן שזה נכון והתאורה בזמן הזה לא הייתה אופטימלית, כלומר שעה מאוד ספציפית שכל חלקי הבניין לא נמצאים בצל ומוארים.
מאידך, יתכן מצב שהתאורה מספיק טובה אך יש משהו שעדיין מפריע לאדריכל, למשל "שמש קודרת", למרות שזאת השמש שיש לנו בארץ ולפעמים קשה להבין מה משמעות המילים, האם "קודרת" היא חזקה מדיי וההעדפה היא שמש יותר עדינה של שעות הערב? כלומר על הצלם להבין ועל האדריכל להסביר, בצורה מאוד קונטקרטית ולא אבסטרקטית מה הוא ציפה לקבל.
שיחה כזאת, עדיף שתתבצע לפני יציאה ליום צילום ולא אחרי שהצלם צילם, ערך ואז התגלה לו שהתוצאה לא מתקבלת. ויש גם מקרים שבהם הצלם החליט לבחור קומפוזיציה(איך שהוא עשה את הפריימינג של התמונה) בצורה מסוימת והאדריכל מעדיף זווית אחרת.
לכן כדאי שהצלם יעשה כמה זוויות צילום. מאידך, כדי לעמוד בציפיות גבוהות של משרד אדריכלי, זה דורש מהצלם להיות כל היום רק על הפרויקט הספציפי, ואז זה מייקר את העלות הכללית, הרי שאם הצלם מקבל מספר משימות והוא מצלם כמה מבנים באותו היום, אזי הוא מסתובב ביניהם הלוך וחזור כדי לתעד את שניהם במהלך היום, ומן הסתם יכול בקלות לפספס שעה אופטימלית לכל זווית צילום אפשרית שיש לכל בניין.
אם רוצים שלמות, אז אין ברירה אלא להתמקד רק על בניין אחד במהלך היום או לעשות תכנון מאוד חכם מראש שמאפשר צילום של שניים או שלושה מבנים באותו היום ובמידה ושעה אופטימלית של תאורה לא נופלת על אותו הזמן בבניינים שונים, שאז לא אפשרי להיות בו זמנית גם שם וגם שם, ותמיד יהיה קצת ויתור, למשל זמן צילום מושלם של רבע שעה אחרי השקיעה.
יש לעבוד עם צלם בשיתוף פעולה כדי שהעבודה תהיה משותפת ופורייה. אם האדריכל לא אוהב את הצילומים ופשוט מציג ציפיות, הדמיות או לא יכול להסביר מה הוא לא אוהב זאת לא גישה אובייקטיבית ואין לה שום ערך.
במקרה הזה עדיף לא לבוא אחד לשני בטענות, כשאחד בא בטענות והאחר מתגונן, אלא לחשוב ביחד איזה בעיות/מכשולים יש בשטח ומה אפשר לעשות כדי לפתור את זה. אם האדריכל נתן לצלם לבד להתמודד עם הבעיות בשטח אז הוא אמור לקבל גם את התוצאות של העבודה של הצלם ולא לצפות ל"פרפקט" שבעיניו צריך להיות אחר.
אם יושבים/עושים זום ביחד, כדאי שזה יהיה לפני ולא אחרי הצילום, ודנים איך לפתור את הבעיה, או האם לא לצלם מזווית זאת או אחרת, או לצלם באור אחר או כל דבר אחר, רק הבנה משני הצדדים שהיעד של שני הצדדים הוא אותו יעד, תביא לתוצרי צילום טובים.
תלמדו לעבוד ביחד אחד עם השני, כשהיעד של שניכם הוא אותו אחד ואם הצלם נתקל במכשולים, תהיו איתו בקשר ותתמכו בו לאורך הדרך, האדריכל לא צריך להיות מנותק, אלא אם כן הוא הסכים מראש על התוצאות שהצלם יביא. כדאי לעבוד ביחד. קשר ישיר של האדירכל "הסופי" המזמין עם הצלם חשוב מאוד.
במקומות שונים בכתבה כבר נגעתי בזה. הזוויות הנפוצות לצילום הן מהקרקע, בניין סמוך, מגדל במקרים נדירים, חלון מדירה פרטית, מנוף או שטח יותר גבוה שקרוב למבנה המצולם.
כשמצלמים מהקרקע, תיתכן שיש רחבה נקייה ואז המצב מושלם.
בחלק מהמקרים על הקרקע יש מכוניות, למשל גשר השלום.
מגדלי עזריאלי עם תנועת מכוניות מטושטשת
עם פילטר מיוחד אפשר גם לטשטש את תנועה המכוניות בצהריים.
יש גם פלטפורמות שונות שמהם אפשר לצלם. למשל, את תמונת מגדל TOHA צילמתי מקומת כנסים בקניון עזריאלי, שנמצאת כ 15 מטר מעל הקרקע.
עם זאת, יש זוויות גבוהות, וכשמתאפשר אפשר לצלם מגג הבניין הצמוד או קרוב.
מגדל תוצרת הארץ עם רקע של בניין מגדל עזריאלי החדש ומגדלי אלון ומגדל אלקטרה
יש מקרים שבהן אפשר לעלות למישהו לדירה והאנשים מוכנים לתת לצלם, בין אם בלי תמורה כספית או שכן.
אך, יש מקרים של בניינים גבוהים שבהם יש צורך במנוף, כיוון שהגובה שלהם דורש את זה, ומצד שני של רחוב יש בניין שאליו אין גישה. למשל, מקרה אחד ברחוב רוטשילד שבו ממקום בניין בנק בינלאומי FIBI.
מגדל FIBI
מגדל שמאוד קשה לצלם מקרוב, לכן יתכן שתידרש עזרת מנוף. שימו לב שרואים את הרחוב ושום דבר לא מסתיר את הבניין.
התמונה צולמה בעדשה לא כל כך רחבה, ולכן חיבור מספר תמונות לבודדת מייצרת כזה אורך אנכי. עם עדשה רחבה, היו נשארים יותר שוליים בצידי התמונה. בתמונה הבאה שימו לב שאומנם המגדל נראה כשלם, עדיין יש בתחתית בניינים, שבגללם לא רואים את התחתית של הבניין.
תמונת עריכה בשחור לבן של בנק FIBI
תמונות מגובה ברוב המקרים עדיפות על מקרים של צילום מהקרקע, הסיבה העיקרית היא כלבים של עמודי חשמל ו"זבל" ויזואלי על הקרקע שלא תורם לתמונה טובה. במקרים האלה טשטוש עם חשיפה אורכה כמו בדוגמא של בנייני עזריאלי מאוד עוזרת.
ישנו פילטר שנותן למצלמה לעשות תמונה עם חשיפה אריכה, נקרה פילטר ND. במידה ויש תנועה מכוניות, ביום או בלילה, התנועה תהיה מטושטשת. אם המכוניות לא יזוזו, הפילטר הזה לא יעזור. פילטר מאוד חיוני. יש כמה דרגות של פילטר זה, לדרגות אור שונות.
הפילטר שעוד לא דיברתי עליו הוא פילטר שנקרא Polarizer. הפילטר מפלטר השתקפויות, בלי להיכנס לפרטים איך זה קורה, אפילו שזה מאוד מעניין. מה הוא עושה? מוריד השתקפויות. כל דבר שהוא השתקפות הוא יכול להוריד. זה חשוב בצילומי פנים יותר מאשר בצילומי חוץ, למשל דוגמה.
הפילטר למעלה של חברת ניקון, אתם רואים שבלי פילטר, לא רואים דרך המים, עם פילטר, כן רואים, בעצם הפילטר הוריד השתקפות של השמיים שמשתקפים על המים וככה רואים דרך זה.
להלן פילטר של חברת טיפפן, רואים בבור שמצד שמאל במראה יש השתקפות של רחוב , מכונית משתקפת שעומדת ברחוב ובניין, כאשר בתמונה ימנית רואים נטו מה שיש בתוך החנות בו נמצאת הגברת.
בצילומי אדריכלות הצלם צריך מאוד להיזהר בשימוש בו. מצד אחד יכול להועיל ולהוריד השתקפות לא רצויה אך יכול באותה מידה לקלקל בקלות. המקרה הנפוץ הוא צילום מגדלים, שהיום רובם עשים עם חיפוי זכוכית. במקרה הזה, הפילטר עמור להוריד השתקפויות מהזכוכית ויכול לעשות כך, אך יכול "להכניס" סימנים לא רצויים ולקלקל את התמונה, במיוחד את המגדלים שהחיפוי שלהם מזכוכית מודרנית.
זכוכית של מגדל מודרני
שימו לב שבמקרה הזה הפילטר, בין אם הוריד השתקפויות או לא, הוא הכניס מן פסים כאלה על כל הפאנלים של הזכוכית והיא עכשיו נראית עם כתמים או לכלול כשבפועל הזכוכית נקייה.
היתרון הנוסף של הפילטר הוא שהצבעים הופכים להיות רווים + מתווסף קונטרסט.
רואים מייד את התוצאה של אפקט הפילטר. כמו שכתבתי למעלה, הוא יותר טוב לצילומי פנים או לצילומי חוץ כשאין זכוכיות. פילטר מועיל שצריך להיזהר להשתמש בו.
ראש "ממסרה" או "גלגל שיניים"
ציוד חיוני של צלם אדריכלות הוא לא ראש רגיל, למרות שגם הוא עושה את העבודה. אך, לדיוק שאדריכלים מתים עליו, יש להשתמש בראש כזה- geared head. הקסם שלו הוא שאפשר לכוונן את הראש לזווית מאוד ספציפית בקלות, עם תנועה קטנה של אחד משלושת הידיות, מה שלא אפשרי עם ראש כדורי רגיל. הראש מאפשר לדייק בזוויות.
L-plate/L bracket
הפלטה הזאת מאפשרת לשים את המצלמה על הראש שציינתי למעלה גם בציר אופקי לתמונה אופקית וגם בציר אנכי, היתרון שלא צריך לסובב את הראש עצמו ויתרון נוסף ששומרים יותר על ציר מרכזי של מצלמה.
אביזר נוסף שעוזר במקרים אחרים הוא למטרה לחבר מספר תמונות אופקיות לתמונה פנורמית אחת.
Nodal slide /rail plate
הפלטה מאפשרת להזיז את המצלמה קדימה או אחרוה בהתייחס לציר מרכזי של חצובה. כאשר כיווננו טוב, זה יעזור לחבר מספר תמונות לפנורמה בלי בעיות.
קצת הסבר למי שרוצה להבין יותר טוב את המשפט האחרון. בלי הפלטה הזאת, העדשה לא נמצאת בציר המרכזי של החצובה או הראש, אלא יותר המצלמה. לכל עדשה יש נקודה שנקראת Nodal point, שבו לא משנה איך נסובב את המצלמה סביב הראש שעליו נמצאת, הנקודה המרכזית תסתובב בדיוק באמצע של הציר המרכזי של הראש/חצובה. למשל, אם יש לנו שני עצים, אחד קרוב ואחד רחוק. אם נעמוד כך שהעץ מקדימה יסתיר לגמרי את העץ השני, ונצלם משם, לא משנה איך שלא נסובב את המצלמה (אם כיווננו את נקודת ה nodal point), לא נראה את העץ השני. לעומת זאת, אם לא השתמשנו בפלטה הזאת או לא עשינו כיוונון כזה, אז כן נראה את העץ השני אם נסובב טיפה הצידה את המצלמה.
זה תמיד בסימן שאלה האם לעשות כתבה מקצועית אך ארוכה או כתבה קצרה אך עם מעט תוכן. הבחירה שלי היא עם תוכן איכותי, ובלית ברירה כשהתוכן איכותי ומפורט, זה דורש הסברים ואז הכתבה ארוכה. כמובן, ואני בטוח, שאני יכול להמשיך את הכתבה עוד עם לא מעט דברים חשובים אחרים, אך אני מכבד את זמנכם ולא רוצה לגרום לעומס. ניסיתי לתת פירוט דיי מקיף לנושא. בים אם אתם אדריכלים, מעצבי פנים או צלמים, מקווה שנהניתם ולקחתם משהו לעצמכם, כיוון שנגעתי בלא מעט נקודות. תודה שהייתם איתי.
בכבוד רב
מקס דופלי