נא לא להעתיק/לשכתב, זכויות שייכות למקס דופלי
באתר שלי יש שתי כתבות שבהן התייחסתי חלקית לנושא שעת צילום באדריכלות ולמזג אוויר. כתבה אחת היא בנושא צילום אדריכלות ועיצוב פנים (“תכנון צילום אדריכלי ושל עיצוב פנים”) שם גם דיברתי על תכנון שעת צילום של ארכיטקטורה וכתבה נוספת בנושא “איך לצלם אדריכלות” (“עבודה עם תוכנות ואפליקציות”) שם דיברתי על זוויות צילום ובחירת כיוונים. הפעם זאת תהיה כתבה מיועדת לשעות צילום בצילומי אדריכלות ו”בחירת” מזג אוויר המתאים לצילום ארכיטקטורה.
עבודה עם משרדי אדריכלות דורשת מצלם אדריכלות לחשוב על זמני צילום ומז”א, כיוון שיש לזה השלכות מבחינת תוצרי הצילום שיתקבלו ועד כמה האדריכל יהיה מרוצה. כמובן שכישורי העריכה של צלם ארכיטקטורה לא פחות חשובים, אך חומרי גלם איכותיים הם העיקר לצילום מוצלח. בחירת שעות צילום נכונה יכולה להביא להצלחת הצילום והסיפור שאדריכל רצה להעביר וצילום במזג אוויר נכון רק יתרום לאווירה ואיכות התמונה שיפיק הצלם.
צילום באור טוב יכול להבליט את הצורה הגאומטרית של הבניין, את הנפח ותלת-ממדיות שלו. צילום באור שמש יכול להבליט אלמנטים שונים שיש לבניין, כמו החומרים מהם עשוי. צילום ביום מוצלח יכול לתרום לאווירה טובה מבחינה ויזואלית כמו צילום בדמדומים. צילום במזג אוויר טוב עם עננים ושמש יתרום קצת לדרמטיות ולא לתמונה שטוחה עם כחול ברקע. מאידך, צילום ביום אביך או אפור יכול לקלקל יום צילום. לכן יש חשיבות גדולה לתכנון יום צילום.
יש אדריכלים שאוהבים צילום במזג אוויר דרמטי, ביום גשום עם עננות כבדה וקונטרסטית, אבל זה כנראה המיעוט לפי הניסיון שלי. כשאני מתכונן ליום צילום של פרויקט אדריכלי, אני יודע שבחירת יום צילום, אם נתון לשיקול דעתי, הוא קריטי לקבלת תמונות איכותיות, כדרישת בסיס. בלי מז”א טוב, לא יהיו תמונות טובות. צילום ביום גשום עם עננים אפורים שטוחים, יהרוס את הצילום. הרבה אדריכלים אוהבים מז”א “שמח” עם שמש.
אותו בית ספר מצולם פעם אחת עם מז”א חורפי עם עננות כבדה ובפעם השנייה עם תאורה שמש ישירה, ההבדל רק בזוויות צילום ובתאורה.
צילום אדריכלי של בית ספר
בתכנון יום צילום של אדריכלות, אני בודק באפליקציות מיועדות שמתאימות לצלמים, לפי רשימת פרמטרים, האם יש סיכוי לאובך בקיץ. מניסיון, צילום ביום אביך, אפילו שהוא שמשי, יוביל לקונטרסט נמוך, יפגע בתמונות ויהיה קשה להציל תמונות אלה בעריכה. לכן, חשוב לבדוק לפי מספר פרמטרים שמציגה התוכנה האם לפיהם אפשר להסיק שיהיה אובך או desert dust, אחד מהפרמטרים. במיוחד תקף לפרויקטים שנמצאים בדרום הארץ אך לא רק.
דוגמה נוספת לצילום אדריכלות במז”א חורפי, אבל לעומת העננות הלא יפה שראיתם למעלה, אפשר לצלם אדריכלות עם עננות יפה, כשהיא קונטרסטית. ההבדל הוא בכיסוי. כשיש כיסוי מלא של עננים, בד”כ השמיים לא יפים, כי הכל אפור. עם זאת, כשיש עננות חלקית ,אז התמונה היא אחרת.
צילום ביום חורפי של בניין משרדים טויוטה. אדריכל: מזור-פירשט אדריכלים. קרדיט: צילום אדריכלות מקס דופלי
כמו כן, אני מסתכל על פרמטר visibility, שמצביע אם יש נראות טובה לטווחים רחוקים. זה עוזר לי להבין מה יהיה הרקע (למשל חד או מטושטש עם נראות חלשה). הפרמטר הזה טוב גם לצילומי רחפן. אם הנראות הנמוכה, זה יפגע בצילומי רחפן והבניין והרקע לא יהיה חדים וערפיליים קצת. בנוסף אני מסתכל על פרמטר aerosol, כמות חלקיקי מים באוויר. אם הוא גבוה, זה גם מוריד נראות ופוגע בצילום, יכול לגרום לערפל או סוג של תמונה מעורפלת.
הדוגמה הבאה היא דוגמה של צילום לא טוב, כיוון שמזג אוויר אביך. לא היה שרעב אבל האובך גורם לאובדן קונטרסט והרגשה של תמונה מעורפלת.
דוגמה לצילום לא מוצלח במזג אוויר עם אובך, לא כל יום מתאים לצילום
עוד תכונה מעניינת של יום אביך, בנוסף לחוסר קונטרסט, הוא שהשמיים לא כחולים. הם לבנים או במקרה הטוב עם גוון כחול חלש.
כמו כן, גיליתי גם מצבים הפוכים, בהם האפליקציה החמירה מדיי עם התחזית, בעקרות זה ביטלתי יום צילום וביום למחרת בבדיקה התברר שהיה מזג אוויר טוב, אך עדיין זה היה גבולי עם מז”א לא טוב ולכן לפעמים אפילו בדיקה יום לפני מקשה על הבנה חד משמעית לגבי מזג אוויר שיהיה בפועל.
כמו כן, ימי גשם שמהם כמובן אני נמנע בכל דרך. עם זאת, יש להפריד בין יום גשמי, שבו כל השמיים אינם, ויש פשוט גוש אחד חלק לבין צילום בעונת החורף, שבו יש מקבצי/גושי עננים, שדווקא כן גורמים לדרמטיות וצילום במז”א כזה(כשאין גשם) הוא כן לגיטימי, כל עוד אדריכל אוהב צילום דרמטי. התמונה קצת אפרורית אבל דרמטית בלי שמש.
להלן דוגמה של צילום ביום לא מוצלח. טשטוש בקרקע עוזר קצת, אך עדיין אפרוריות בעננים לא טובה. מה גם שמהקרקע רואים את כל תמרורי תנועה. לכן צילום מהגובה עדיף, אם מתאפשר.
צילום אדריכלות ביום מעונן גורם לחוסר עניין, התאורה קצת דרמטית אבל שטוחה, אין קונטרסטים, כיסוי מלא עם עננות גבוהה ואפרורית.
בקיץ כמובן יש המון ישי שמש עם עננים, אך זה שונה מעננים בעונת החורף בלי שמש. צילום ביום כזה רק מוסיפה לעומק ותלת ממדיות של הרקע כי יוצר עניין. לעומת זאת, יום שמשי רגיל בלי עננים גורם לרקע להיום קצת משעמם, כיוון שרואים רקע שטוח, הכל כחול. כמובן שזה גם עניים של טעם, אך תלת ממדיות לא נוצרת ברקע עם רקע עננים חלק.
עוד פן נוסף זה נושא תלת-ממדיות של המבנה המצולם. כשיש שמש, אפשר לצלם את המבנה בשעות מסוימות כך שחלק ממנו יהיה מואר וחלק מוצר, מה שיכול לייצר קונטרסט טוב למבנה. ביום אפור עם עננות כבדה, התאורה לאורך כל הבניין תהיה רכה ופחות תדגיש את העומק של הבניין ויהיה פחות קונטרסט. בצילום יום שמשי אפשר גם לצלם את הבניין כך ששתי החזיתות שלו יהיו מוארות וזה שיקול שצלם אדריכלות יכול לקחת ולנצל לטובת הצילום. צילום ביום שמשי עם ערבוב של גושי עננים הכי מעניין, כיוון שגם מייצר קונטרסט טוב על הבניין וגם יש קצת דרמטיות ברקע והסביבה בשונה מאור שטוח ביום של עננות גבוהה עם כיסוי שמיים מלא.
להלן דוגמה של צילום מוצלח אפילו בתקופת החורף-תחילת אביב. זה קורה בגלל שיש עננות חלקית. בנוסף, יש עניין כשיש אלמנטים בתנועה כמו עננים במטושטשים בתנועה אלכסונית. כמובן שנבחרה גם שעה נכונה לצילום ארכיטקטורה מעניינת זאת של ספרייה לאומית.
צילום בשיטה של אור לא נראה לעין אנושית נותן עניין לתמונה, הקונטרסט הנוצר בין המבנה לבין הרקע ותאורת שמש מהצד מייצרים תמונה דרמטית
ניסיון של צלם אדריכלות יכול לתת יתרון בבחירת יום צילום. למשל יום גשום יכול להביא אחריו יום שמשי עם עננות בינונית עם גושי עננים יפים וזה יום טוב לצילום. כמו כן, יש ימים עם עננים יפים גם לפני הגעת עונת הגשמים, שאפשר לנצל אותם לצילום.
בעונת הקיץ חשוב להימנע מימי שרעב ואובך, זה הכי גרוע שיכול קרות אם מצלים ביום זה. ואם זה קרה, אני מגיע לצלם שוב ביום עם מזג אוויר טוב. לעומת צילום עיצוב פנים, בו התאריך נקבע, יש הסכמה מול הדיירים, פינוי יום עבודה וכו’, שקשה להחליט לשנות מועד, בצילום ארכיטקטורה אין תאריך “ברזל” ויותר קל לקלוע למז”א מוצלח, כיוון שלא תלוים בדיירים או לקוחות מסחריים(בצילום חללי מסחר למשל) שכבר נתנו את זמנם ואישרו את מועד הצילום(וסידורים/הכנות שצריכים לעשות לקראת)
בחירת שעת צילום של אדריכלות היא דיי קריטית לקבלת תמונות טובות. לפעמים שתי דקות של פספוס זמן שקיעה של שמש יכול למנוע מצלם לעשות תמונה מוצלחת. העבודה בשטח דורשת מצלם אדריכלות כל הזמן לעקוב אחרי השעון ולהופיע בנקודות בשטח כשצריך כי רק בשעות האלה יש תאורה טובה.
למטרה זאת- תכנון של צילום חזיתות, אני משתמש גם באפליקציות שמראות לי כיווני שמש לאורך כל היום. כידוע, בקיץ יש 14 שעות צילום/שעות שמש ובחורף רק 8. זה הבדל דרמטי. בקיץ, השמש עולה “מעל הראש” בשעה 12 והיא שעת צילום גרועה. לעומת זאת, בחורף בשעה 11 השמש נמצאת יחסית נמוך והצילום יכול לצאת מאוד מוצלח. כמו כן, בקיץ השמש עוקפת את כל הבניין מהזריחה ועד השקיעה, ומאפשרת לצלם לצלם בניין מכל החזיתות מוארות, מה שלא אפשרי בחורך, כי השמש עושה סיבוב יותר קצר. כל הידע הזה עוזר לי כדי לתכנן שעות צילום.
לפי כתובת המיקום, אני יכול לתכנן שעות צילום אופטימליות לצילום כל חזית, זה יתרון ענק, כיוון שאני יכול לבדוק את זה בתוכנה עוד לפני שיצאתי לשטח. כמובן שהשטח יכול להביא אתגרים משלו, כמו בניין צמוד במרווח של 5 מטר, שלא יאפשר לי לצלם חזית כלשהי, אך בדיקה ויזואלית בתוכנה איזה זוויות צילום אפשרויות למבנה זה יתרון גדול לצלם, כיוון שרואים בה גם בניינים סמוכים(אם יש) וגם כיווני שמש, לפיהם אני יודע בדיוק מתי כדאי לצלם כל חזית, כדי שתהיה מוארת.
שעת צילום בבוקר תורמת הרבה, בה השמש מאירה את הבניין בצורה טובה, כי נמצאת בזווית נמוכה יחסית. זה חשוב מאוד בימי קיץ, כיוון ששעה 12 כשהשמש נמצאת ממש למעלה, לא מועיל לצילום בכלל, כיוון שהשמש לא מאירה את הבניין אלא את הגג שלו. לכן בחירת שעות צילום בקיץ יהיה בשעות הבוקר ואח”צ, השעות הטובות לצילום.
לפעמים תנאי שטח הן כאלה, שמצריכות להגיע דווקא בזריחה כי רק בשעות הזריחה החזית מזרחית פתוחה לצילום. ויש מקרים שבהם החזית המערבית, שמוארת בערב, סגרוה ולא ניתנת לגישה. כלומר בתכנון שעות צילום, יש לקחת גם את תנאי שטח, זה הכרחי.
לכן שעות צילום מועדפות בקיץ ובחורף יהיו שונות. בקיץ אבחר לצלם את הבניין בשעות הבוקר ואח”צ ושקיעה+ דמדומים. בחורף הצילום יהיה למשך כל שעות היום, כיוון שגם בשעת שיא, השמש עדיין נמוכה, בסביבות 35 מעלות מהקרקע. בשונה מחודש יולי/אוגוסט, שהשמש בשעת שיא( כ 12-13) מגיעה לכ 80 מעלות מעל הקרקע.
שעות זריחה ושקיעה הן הכי מעניינות, כיוון שיש איכות ייחודית לאור. זה קורה רק חצי שעה אחרי הזריחה וחצי שעה לפני השקיעה, כשאתם בעיניים שלכם מיום יום, יודעים לזהות את האיכות המיוחדת הזאת, כשהאור מהשמש טיפה קונטרסטי, אבל כבר רך טיפה עם גוון אדמדם וכתום. זה קורה רק בשעות האלה ולכן הצילום בזמן זה (בוקר או ערב) או חיוני.
בנוסף, שעות הדמדומים כמובן זה ה”הילייט” של יום צילום. כשמגדל משרדים זוהר בתאורת פנים והאור הטבעי כבר חלש, זה זמן קסם, בו תאורת פנים מלאכותית מתאזנת עם בהירות של תאורה טבעית בחוץ והאפקט לצערנו לא נמשך הרבה זמן, כ 10 דקות. התמונות בזמן הזה יוצאות ממש מיוחדות. לכן, צלם אדריכלות צריך לתכנן (במהלך היום) בצורה מוקפדת ביותר מאיפה הוא יצלם, כיוון שזמן קצר זה לא יאפשר לצלם לעקוף את כל הבניין ולעשות הברה תמונות מסביב. גם אם הצלם מצלם מהר, הוא יספיק לצלם גג שתי חזיתות בצורה טובה ואיכותית ולא יספיק לצלם את כולם באור זה. לכן, בחירת מיקום, גובה הצילום הוא הכרחי והבנה זאת צריכה לבוא במהלך שהות הצלם בשטח. ולכן זאת סיבה לגיטימית למה צלם אדריכלות צריך להיות בשטח כל היום. הגעה לשעה-שעתיים של צילום זאת בדיחה ולא צילום רציני ומקצועי. הרי גם שהאדריכל לא תכנן את הבניין ביום על רגל אחת, והשקיעה ממחשבותיו ימים ולילות למשך שנה. כך גם צלם ארכיטקטורה, צריך להבין את הבניין, להיות “הפסיכולוג” שלו ליום אחד, להבין אותו, לנסות להעביר סיפור שהאדריכל ניסה לתאר בעזרת החומרים והצורה הגאומטרית שבחר. שהות הצלם במיקום של הפרויקט למהלך כל היום היא הכרחית בעיניי וצריך לתכנן שעות צילום בקפידה.
צילום אדריכלות של בניין בזמן דמדומים, בשעת הקסם אחרי השקיעה. אדריכל: ישר אדריכלים. קרדיט: מקס דופלי צילום אדריכלות
זוויות בצילום אדריכלות זה עוד פן אחד חשוב שכדאי לדבר עליו. זה לא רק זוויות, זה גם מיקום וגובה הצילום ובחירת עדשות מתאימות. הכל לפי הסדר.
זווית צילום חשובה לאדריכל. בעיניי צילום חזיתי לא מספיק. אם הבניין ותנאי שטח מאפשרים, כדאי לצלם את כל הבניין מכל זוויות. כלומר מקבלים 4 תמונות מהחזיתות ועוד 4 תמונות אלכסוניות. התמונות האלכסוניות מאפשרות לגלות עוד חזית אחת וכך להראות את התלת-ממדיות של הבניין, מה שלא אפשרי בצילום חזיתי של מבנה שטוח, אלא אם כן זה מבנה כמו בניין תוצרת הארץ, שהחזית שלו היא לא שטוחה. זוויות צילום מרובות יכולות “לגלות” את בניין או מגדל בדרך אחרת, להראות עוד צד אחד של צורה גאומטרית שונה, באור שונה, הרי שצלם יכול לנצל שעות צילום שונות, בין אם שתי החזיתות מוארות או רק אחת מהן. שתי האפשרויות לגיטימיות ויניבו לתוצאות שונות. מתחיל “משחק” בין שלושת הפרמטרים, מז”א, שעת צילום זווית צילום.
גובה הוא גם פרמטר. למשל אפשר לצלם מגדל גבוהה מהקרקע עם עדשה שמיועדת לצילום אדריכלות. בצילום מנקודה נמוכה, המגדל יראה עוצמתי. עם זאת, כל הדברים שלא מחמיאים יופיעו בתחתית הפריים – פחי אשפה, כבלים של עמודי חשמל, מכוניות ומה לא. את המכוניות אפשר לטשטש, אבל אל את עמודי החשמל, שזה קצת סיוט להוריד אותם בעריכה, הרי שזה מצריך הורדה של כל כבל ואז השלמה של מה שהוא היה מסתיר. קל וחומר, עמוד תאורה או עמוד חשמל עצמו, שהוא מסיבי ומסתיר חלק ניכר של הבניין שאותו כבר קשה יותר להשלים בעריכה. גם עם השיפורים החדשים שהכניסה תוכנת פוטושופ ו AI, עדיים לתוכנה קשה להוריד עמוד חשמל עם עשרות כבלים ולהשים את מה שהסתירו בצורה איכותית (נכון ל 2025)
הגובה משחק תפקיד גדול בצילום ארכיטקטורה של מבנים. למשל התמונה הזאת של חזית של ספרייה לאומית צולמה מהגובה, וזה מייצר לוק ייחודי לבניין בשונה מצילום מהקרקע.
צילום ספרייה מהגובה בדמדומים. לא ניתן להשיג את אותה התוצאה מהקרקע. אדריכלים: הרצוג דה מירון. קרדיט: צילום אדריכלות מקס דופלי
לכן, צילום מהגובה הוא עדיף. צילום מזווית גבוהה מאפשרת להפטר מכל הדברים שיש על הרקע שסיפרתי עליהם בפסקה למעלה. הכל נהיה יותר נקי, הצילום נקי, מראה את הבניין בצורה יפה ומבודדת אותו מהרקע של קרקע בצילום מהקרקע. בכל הזדמנות, אני מנסה לצלם מהגובה כדי לקבל תמונה נקייה של המבנה שאני מצלם. כשאין יכולת זאת, אני משתמש באיש מקצוע שמטיס רחפן שמשלים לא רקע מהגובה אלא יכול לצלם דברים נוספים שאני לא יכול לצלם מהגובה, כמו צילום בזווית אלכסונית מלמעלה, כשרואים את הבניין ואת הסביבה שלו. בחירה צילום מהגובה גם נותן לנו רקע אחר, זאת סביבה אחרת מאשר צילום מהקרקע. התמונה עצמה יוצאת מיוחדת, כי רואים בניינים אחרים קטנים, סביבה אורבנית של העיר, מתחילים לראות לפעמים גם אדריכלות נוף לצד המנה בצורה אחרת ומעניינת(מאשר צילום מהקרקע). דרך אגב, צילום אדריכלות נוף לצד הבניין בעיניי דווקא ומצטלמת יותר טוב מהקרקע ולא מהגובה, אך הגובה נותן פרספקטיבה אחרת.
צילום זווית אלכסונית של אותו הבניין TOHA מגובה(ולא מהקרקע)
צילום מהגובה ומחרוק עד עדה טלפוטו(telephoto) דוחסת את הסביבה ומבליטה את הבניין המצולם. כלומר הפרספקטיבה משתנה וזה כן מעניין. תמונות כאלה של בניין שצולם מרחוב זוויות שונות יוצר עניין, כי אז צלם ארכיטקטורה יכול להשתמש בעדשות נוספות שמראות גם את הסביבה של העיר, אדריכלות נוף והיחס בין הבניין המצולם לסביבה אורבנית של העיר או חלק ממנה.
בעזרת שילוב של עדשות שונות, הצלם יכול לקחת אלמנטים מסוימים מהסביבה האורבנית, וזה יתרון גדול. לכן, צילום בשיטת הספירלה זאת השיטה שלי. אני בוחן זוויות מרחוק וזוויות מקרוב מבחינת מרחק מהמבנה.
צילום אלכסוני של בניין אקדמיה
מרחק זה גם פרמטר וצריך גם להפריד אותו מזווית. אפשר לצלם בניין מאותה זווית אבל ממרחקים שונים, פשוט להתרחק ממנו באותו הקו והזווית תישמר. הכוונה היא שאפשר לצלם את הבניין מזוויות שונות (מסביב) ולקבל תמונות דינמיות של כלל החזיתות. בנוסף, אפשר לצלם את הבניין ממרחקים שונים בשיטת הספירלה ולקבל פרספקטיבות שונות דרך סביבה אורבנית על אותו הבניין. זה יכול לייצר עניין לפורטפוליו של הבניין, שיכול לשמש לטובה עבור משרד אדריכלות. תמונות מרובות, אך עדיין איכותיות, עם פרספקטיבות שונות, שצולם עם מגוון של עדשות שונות, מאפשר להוציא את המירב ולקבל סט תמונות מגוון ואיכותי.
כמו בדוגמאות קודמות, לא ניתן להשיג את אותה התמונה בצילום מהרקע. אותו הבניין יראה אחרת מהקרקע ולא יראו את החלק התחנות שלו מרוב צמחייה שמסתירה את חלקו התחתון בקרקע.
צילום מגובה של בניין אקדמיה באוניברסיטה. אדריכל: נורמן פוסטר. קרדיט: מקס דופלי – צילום אדריכלות ועיצוב פנים
עניין אחד חשוב, לא כל הזוויות טובות. יש מקרים בהם מצלמים חזית של בניין ומהזווית הזאת הוא לא נראה מעניין. זאת אמת, אכן יש מצבים כאלה. האדריכל יכול לא לאהוב, אבל זאת תמונה נוספת שאפשר שלא לבחור להשתמש בה. מה שחשוב שהצלם ניסה לתפוס הרבה זוויות והאם למסור גם את התמונה הפחות מעניינת(מזווית “לא מעניינת”) זה שיקול של הצלם. יתכן ניגוד דעות, שבו הצלם אוהב את הזווית ממנה צילם את הבניין והאדריכל לא. אני בעד לצלם כי בשטח לא תמיד יהיה מובן מייד אם הזווית טובה, ואח”כ בסינון התמונות, אפשר להסיק אם הזווית אכן טובה או לא, מאשר שלא תהיה תמונה בכלל מזווית שהיא טובה פוטנציאלית.
זווית צילום נמוכה וקרובה לבניין יכולה לתת לצלם עוד אפשרות, לצלם תקריב של הכניסה לבניין, להתמקד באלמנטים מסוימים שרואים טוב מקרוב וזה עוד מגוון שצלם אדריכלות יכול להציע לאדריכל. לפעמים זה חומר מעניין, למשל בנייני מגורים חדשים ומודרניים, בנייני מסחר ומגדלי משרדים יש להם כיום אלמנטים מעניינים ולא כמו פעם, רק כ”קופסת גפרורים”. יש מעטפת עם צמחייה שגדלה עם מערכות השקיה, גינון ואפילו עצים שמשלבים בבניינים מודרניים. בניינים שאני מכיר הם בניין צ’מפיון מוטורס בבני ברק בקומה 6 ובניין הייטק של צ’קפוינט בתל-אבי בחזית שלו. כמו כן, שילוב של חומרים, כמו שילוב פאנלים של עץ בבנייני מגורים, שילוב בריכות אפילו במגדלי יוקרה, אדריכלות נוף לצד הבניין, מעטפת אלומיניום יפה. ולכן צילום מקרוב או מזווית מסוימת מאפשרת לצלם לתפוס עוד משהו מעניין, חוץ מתמונות של בניין בשלמותו, אפשר להתמקד על תקריבים או צילום של בניין בשלמותו אך מקרוב וכך להבליט אלמנט מסוים. יצא לי לצלם בניין קמפוס דיסקונט ושם יש קונספט חדש שבו יש כמה קומות שמנסים לגדל צמחייה על קירות שגדלה בכמה קומות, כלומר חברות בנייה מנסות להכניס אלמנטים של צומח. תמונות כאלה אפשר לצלם עם עדשות טלפוטו שיכולות לקרב ממש את האלמנטים האלה. במקרה זה, הייתה רק שעת צילום אחת! ביום שהצמחייה הזאת הייתה מוארת מהצד(כיוון שהבניין מקדימה מסתיר שעות צילום אחרות) ובבוקר הצילום גורם להשתקפות משמש ישירה. ניסיון של צלם ביחד עם ידע טכני חזר מאפשר לו להבין את הדברים האלה ולהסיק על שעת צילום וזווית מועדפת, כיוון שהצמחייה נמצאת מאחורי הזכוכיות בתוך הקומות אך צמודות לזכוכית, שגורמת להשתקפות בזווית צילום ישרה כשהשמש מאירה ממש ממול. לפעמים ההשתקפות יכולה להיות גרועה ולפעמים טובה.
אדריכלות נוף, סוג של בנייה ירוקה, פינה ירוקה באחת הקומות במגדל
קרדיט: מקס דופלי צילום אדריכלות ועיצוב פנים
להלן תקריב שדיברתי עליו קודם שאפשר להתמקד עליו בצילום בניינים
אפשר לצלם את אותה החזית אך לא בשמש ישירה, שגם זה לגיטימי
צילום תקריב על זכוכיות של בניין משרדים
צילום תקריב על מעטפת בניין בשקיעה
כמו כן, בנוסף לזווית צילום יש גם זווית תאורה וזה גם מאוד חשוב. למשל, אם אני עומד מול חזית מסוימת של בניין ומצלם אותו, מאיפה באה התאורה של השמש? זה מאוד חשוב ומשפיע ל הלוק שנקבל. למשל, אם חזית הבניין שאני מצלם היא דרומית והתאורה בשעות הבוקר היא מזרחית, זה מצב טוב, כיוון שאני מצלם את חזית בניין בתאורה צד(בזווית של כ 45 מעלות) וידוע גם מניסיון אישי, זה מייצר קונטרסט ורואים היטב דיטיילס(details) של הבניין. כנ”ל אם אני מצלם זווית דרומים והתאורה באה ממערב בזמן שקיעה, מצד שמאל בזווית, גם מצב מעולה, תאורת צד. אבל, אם אני מצלם חזית דרומית והתאורה היא גם דרומית, כלומר ממש מאחורי הגב שלי ומאירה את חזית הבניין, זה לא מצב אופטימלי, כיוון שהתאורה היא שטויה, מאירה הכל ממש ממול ולכן לא נקבל עומק, התמונה תהיה שטוחה יותר, לכן, גם בחירת זמן צילום לזווית צילום מיטבית הוא גם חשוב וקריטי, כדי למקסם את איכות הצילום. שתי התמונות לגיטימיות, אבל זאת עם תאורת צד תמיד תהיה עדיפה כיוון שמייצרת עומק. לא רק זה, אם זהו מגדל עם מעטפת מזכוכית ומצלמים עם תאורה חזיתית(ממול) אז נקבל השתקפות של שמש לא רצויה בתוך הזכוכיות שיחזירו אור, ולכן ידע והבנה בתאורה היא קריטית לצלם אדריכלות.
צילום מגדל משרדים תוצרת הארץ
אם צלם אדריכלות יכול לגוון, אז אפילו צילום מאותו גובה וזווית ובערך מאותו מיקום, יראו אחרת. תמונה אחת צולמה בדמדומים ושנייה צולמה בזמן שקיעה.
אם קראתם עד כה, מקווה שנהניתם והיה מעניין. המומחיות של צלם אדריכלות יקבעו אם הוא שולט בזוויות צילום, בחירת שעות צילום של כל חזיתו בחירת מזג האוויר. כמוכן אפשר גם להכניס לכתבה את נושא בחירת עדשות ונושאים נוספים, אך היא יצא מספיק ארוכה וכיסתה את כל הנושא שמופיע בכותרת. מקווה שנהניתם לקרוא, מוזמנים להיכנס ללשונית “אדריכלות” ולראות פרויקטים מגוונים שצילמתי.
בכבוד, מקס דופלי – צלם אדריכלות ועיצוב פנים
